“מה הוא הלקח? לא להתפתות לעסקאות בשטח. אחרת אתה אוכל אותה, אוכל אותה חזק ואוכל אותה בגדול.” /זהו זה בשידור חוקר – הפושע מגשר הירקון
אחד מהמשפטים האלמותיים של תכנית הבידור אולי הכי טובה שהייתה בארץ עד היום. שלמה בראבא בדמותו של רפי גינת בפארודיה על תכנית התחקירים בשידור חוקר שתפסה פושעים בעזרת הציבור. ומה הביא אותי לכתוב את התובנה הזו דווקא עכשיו? האמת שלא המשפט הזה אלא המחשבה על זהו זה- התכנית והתרומה שלה לחיים שלי באופן כללי מאז הילדות ובמיוחד עכשיו כשהיא חזרה בכאן 11, בעקבות משבר הקורונה אחרי 30 שנה ועדיין רלוונטית, מצחיקה סאטירית.
ומה מדהים- כל השחקנים המופלאים שלוקחים בה חלק (אולי חוץ מאבי קושניר) משתייכים לקבוצת הסיכון בעצמם מה שעוד יותר מחדד את העוצמה של התכנית הזו גם היום 42 שנה אחרי ששודרה לראשונה.
כשעלתה התכנית הראשונה של זהו זה עכשיו בתחילת משבר הקורונה אני חושבת שהרגשתי שזה אולי אחד הדברים הכי טובים שיכלו לקרות- בשידור הראשון אפילו לקח חלק בשיר שלמה גרוניך בביצוע מופלא לשיר פרנויה. שהיה מדהים אז ומדהים לא פחות היום. ולא יכולתי שלא לראות דברים טובים שהביא הנגיף.
זה קורה הרבה בחיים שקורים דברים שאנחנו מפרשים אותם כשליליים אבל ההתמודדות איתם מביאה ליצירה של דברים חדשים טובים מאוד שמשפרים את החיים ושמים סימן שאלה האם בדיעבד על עוצמת השליליות של ההתרחשות המקורית.
אבל במקרה של זהו זה- התכנית, אני חושבת שהקורונה אפשרה את הזמינות של השחקנים המופלאים העסוקים כל כך אבל היא הייתה רלוונטית מאוד גם בלי הקורונה. יש המון מקום לסאטירה ולהומור שנון בחיים שלנו שהם מאתגרים- עד לא פשוטים בלשון המעטה פה בארץ. הרבה מאוד אנשים שלא צופים בחדשות בכל זאת מרשים לעצמם לצפות בתכניות סאטירה ששומרות עליהם בכל זאת קצת בעניינים ומחברות אותם למתרחש- גם אני הייתי כזו הרבה שנים. וככל שחזרתי לצפות יותר בחדשות שמתי לב שכמות הסאטירה פוחתת אך נחיצותה דווקא גדלה- זו גם אחת הסיבות שהתחלתי לעסוק בחדשות הטובות באופן כה גדול.
הכישרון למצוא הומור במציאות מאתגרת וקשה הוא צד נוסף של היכולת לראות את חצי הכוס המלאה ואת התועלות הנוספות שאפשר להוציא ממצב שלילי. הסאטירה לא משנה את המציאות – אבל היא מאפשרת לחיות איתה יותר בקלות ואת העוקץ שתוקע אותנו מההתקדמות קדימה.
ואם בכל זאת להתייחס גם למשפט הראשי ברצינות- הוא נכון איך שלא מסתכלים עליו. החיים במיוחד היום כשהכל גלוי וחשוף ברשתות מציעים לנו המון אפשרויות והצעות שיכולות מאוד לפתות ולהקסים ולא תמיד כל הצעה שמגיעה היא “סימן” חשוב לבדוק את הדברים כמה שאפשר לפני כדי לא להגיע לרגע שנצטרך “ללמוד את השיעור” בדיעבד – אבל אם כבר התפתינו ואכלנו אותה בגדול- לפחות נוכל לצחוק על זה אחר כך.
התמונה שבחרתי מתחברת לי גם לשחקנים המופלאים שמככבים בתכנית המופלאה הזו- מוני מושונוב, דבלה גליקמן, שלמה בראבה, גידי גוב ואבי קושניר- אגדות מהלכות כל אחד בפני עצמו.
את התמונה הראשית שצירפתי היום של כיכר הבימה בתל אביב שצילם הטייס לשעבר אמיר חודורוב מימי הקורונה: שבחודשים האחרונים שוטט ברחובות תל אביב האחרונים לשוטט ברחובות תל אביב ובאתרים שבימי שגרה הם הומי אדם והיו שוממים . כעת כשהם חוזרים לאט לשגרה הוא החליט לתעד אותם.
