בני האדם חייבים לנסות לאהוב זה את זה, יקירתי. הלב שלנו חייב להישבר לפעמים. … זה אומר שניסינו להשיג משהו. – אליזבת גילברט { מתוך הספר “לאכול, להתפלל, לאהוב” }

בשבת בערב ישבתי לי מול הנטפליקס וראיתי את הסרט “לאכול, להתפלל, לאהוב” מלבד ג’וליה רוברט המהממת, הנופים המרהיבים מכמה מדינות – הסרט הזה יוצר רגעי מחשבה מעמיקים.

לא אעלה כאן את כל הסיפור, אני לא מתיימרת להיות מבקרת סרטים, אך המשפט שאעלתי כאן צד את תשומת ליבי .

אנו מחפשם אהבה תמיד, גם אם מדובר על אהבה לעצמך ובין הבחירה בין לאהוב או לא – אני תמיד בוחרת בכן, לאהוב! לא תמיד מדובר על אהבה זוגית, יש סוגי אהבות רבות ומגוונות גם ניתן לאהוב מרחוק אך הבחירה בעיניי תמיד תהייה “כן”.

ההמלצה שלי להיום ראו כיצד אתם יכולים לאהוב קצת יותר בליבכם שכן/ מכר/ עובר אורח – שוב איני מדברת על לפעול לכיוון אלא בעיקר למצוא פינה חמה בלב עם הבנה גדולה יותר וכאן אחזיר אתכם לתובנה שלי שמדברת על סקלת האהבה.

המשורר והצלם איתי דרוקמן מוציא לאור את ספרו השני “לבן גדול”, המשרטט בנאמנות ובכנות דרך שירים וצילומים את מהלכה של האהבה, כוחה, פחדיה וסופה. תערוכת צילומים מתוך הספר מוצגת עד ה-28.3.20 בבית קנדינוף, הצורפים 14 יפו אוצרת: רוית הררי. לרכישת הספר: https://www.poetography.me/inverse