היום ל”ג בעומר, היום שמסמל הילולה ושמחה בתוך ספירת העומר. ספירת העומר מסתיימת בשבועות, חג מתן תורה. ניסתי להבין מדוע צריך באמצע הספירה לחגוג את היום ה33 מתוך 49 הימים.
התובנה האישית שלי, היא על מנת להזכיר לסובבים למה הם מחכים – לחזק את האמונה בתהליך הלמידה וההתפתחות האישית ועל אף הקשים והקולות שצצים בראש מדוע לא כדאי וכמה מסוכן וכמה זה לא הגיוני, חוזרים להילולה, לשמחה לסיבה מדוע כן! בימים ההם מדוע התורה כדאית והסיבה להקשיב להנחיות.
והיום… כמו בכל תהליך שמתחילים אותו וסימני ההצלחה עדין לא נראים – עדיין יש לזכור את הסיבה למה כן כדאי להמשיך ולשם מה התחלנו את התהליך.
הציירת רחל זיו מציירת כלניות כמוטיב בחייה. ועושה שימוש בטכניקות שונות: רישום, אקוורל וטכניקות מעורבות. עם כניסתה לסגר בימי הקורונה, קיבלה זר כלניות יפיפה מביתה , אותם צילמה במשך 14 יום. מפריחה לקמילה. ובהשראתם ציירה את הכלניות בתקופת הקורונה
ומעבירה את האופטימיות והיופי שיש בפריחה גם בעת הקמילה של הפרח- תהליך נפשי שעברה בעצמה במשך ימי ההסגר בבית
