אדם צריך שתהיה לו מילה, קצת מקום בעולם, אהבה לא נשכחת. וקול אמיתי לתפילה, ורגע מושלם, כדי לתת ולקחת, ולא…לפחד מהפחד. שיר “לתת ולקחת” שלמה ארצי ודודו טסה
ימי הקורונה ה”עליזים” חידדו לרובנו והדגישו את החשיבות של הצורך האמיתי שלנו. בעודנו ממשיכם בשגרה השונה מאוד ממה שהכרנו, והניסיונות להתניע את המהלכים שהופסקו ונתקעו באחת, אני מציעה לכולנו לקחת כמה רגעים נוספים ולחדד לעצמנו (כל אחד לעצמו) מה הם הדברים הטובים שהתקופה הזו לימדה אותנו ומעוניין לשמר. הדוגמאות שלי: זמן איכות עם הילדים, רוגע ושקט – לקחת רגע לחשיבה, התפתחות ועניין, לדבר ברוגע ובנועם. כמובן משפחה, חברים.
והכי חשוב בתוך מהכל: לא לאפשר לפחדים שעולים, והם לגיטימיים לחלוטין, לאפשר לנו לשקוע בהם ולהתבוסס בהם! לא לאפשר למצב, גם אם המצב מאוד מאיים ומפחיד ומלחיץ לגרום לי לאבד את האמונה בטוב!
הציירת רחל זיו מציירת כלניות כמוטיב בחייה. ועושה שימוש בטכניקות שונות: רישום, אקוורל וטכניקות מעורבות. עם כניסתה לסגר בימי הקורונה, קיבלה זר כלניות יפיפה מביתה , אותם צילמה במשך 14 יום. מפריחה לקמילה. ובהשראתם ציירה את הכלניות בתקופת הקורונה
ומעבירה את האופטימיות והיופי שיש בפריחה גם בעת הקמילה של הפרח- תהליך נפשי שעברה בעצמה במשך ימי ההסגר בבית
