יום חמישי, זהו זמן למדור פירגוניישן. הפעם מפרגנת לחברתי מכבר 14 שנה וזו האחת עינת קריטי.
עינת קריטי מטפלת בחסד עם אנרגיות טובות ועוצמתיות, היא מלאה ברכות אך עניינית וחדת ראייה (כוונתי לראייה ממבט על). עינת כל הזמן לומדת ומעצימה את כליה לבד ובסדנאות. מעבירה סדנאות של אקסס בארס ועוד.
החלטתי להביא את המשפט הזה של עינת שעורר בי הסכמה ומחשבה על למידה. למידה באשר היא תמיד תהייה תלויה בגישה שלנו והמצב התודעתי בו אנו שרויים. אנו כמובן יכולים לקחת לדוגמה ילדים ככל שהם מרוכזים יותר ומתעניינים יותר ויש פנויות מחשבתית לקלוט דברים (בעיקר בגיל הרך) כך הלמידה היא יותר מהירה ומתחילה להיווצר בגרות. ככל שהילד עסוק יותר בגירויים חיצוניים וחושב שהוא אינו מספיק טוב או שהוא לא מבין חשבון ואין מה לעשות וכו’ – הלמידה תרד, תיעצר וכל הנוגעים בדבר (הורים, מורים וגם הילד יחוו תסכול).
דוגמה נוספת היא אנחנו כבוגרים, גם אם הפסקנו ללמוד באופן רשמי, יש את שיעורי החיים שתמיד יידפקו על הדלת! ככל שאותו אדם יהיה טרוד בחרדות, ומחשבות “איך זה קרה דווקא לי” וכו’ ובנוסף הוא התנגד לכל מי שיבוא מולו וינסה להראות לו דרך אחרת על אותו שיעור אזי השיעור יימשך, יגדל ואף יתעצם. ככל שתהייה פניות מחשבתית להגיד לאני הפנימי : אוקי, אומנם אני בוגר ומבין בהרבה נושאים – אך זהו האתגר שלי, אני לא יכול ללמוד באותה דרך בה למדתי עד כה, עליי לצאת קצת מהתפיסות הרגילות שלי ואז הלמידה תגיע באופן שוטף ויש שיקראו לכך כקפיצה קוונטית.
שתהייה שבת מבורכת מלאת קפיצות קוונטיות.
התמונה צוירה ע”י האמנית רחל זיו – שמציירת בטכניקה ייחודית שפיתחה – ציור ללא מכחול. בה היא מציירת בצבעי מים /אקוורל/ אקריליק ושמן בטכניקות מעורבות עם הידיים. תערוכת “ציור ללא מכחול” מוצגת בימים אלה במגדלי בסר 3 ברמת גן כחלק ממיזם נויה אמנות ישראלית
