תובנת בוקר
כל צרכיי ומאוויי נענים ומסופקים
לעתים אנו פועלים בחיים כשמחשבה העיקרית שמנתבת אותנו ומשפיע על הלך הרוח שלנו היא: “אין לי”
זה לא משנה באיזה תחום אנו מרגישים את החוסר הזה: בן זוג, כסף, חשק. עצם הגישה הזו מסנוורת אותנו מלראות את מה שקיים גם בתחום המדובר וגם בשאר התחומים בחיי.
בכוונתי להסביר כאן את כוחה של הגישה שלנו לצמצם או להרחיב אותנו. אז אם אנו מרגישים שאין לנו כסף, ונצליח לראות מתי כן “צרכיי ומאוויי נענים ומסופקים” כמו יש לי עבודה, אני שבע וכמובן אפשר לרדת לרזולוציות קטנות יותר או להרחיבן – ככלל ככל שנראה יותר את ה”יש” כך נרגיש יותר טוב לגביי עצמנו ונצליח ליצור בעזרת מוטיבציה, פתיחת הזדמנויות ועוד את דרכנו לייצר עוד ועוד טוב.