“כשאתה נותן ומתרוקן זו הקרבה, כשאתה נותן ומתמלא זו אהבה.” – נורית גוילי

בימינו מדברים הרבה על אהבה ללא תנאי, זהו מושג מאוד אידיאליסטי ויפה.

באופן כללי, אני בעד אהבה ללא תנאי, יחד עם זאת מכיוון שרב הפעמים כשאוהבים מישהו נותנים לו את הלב (לעיתים לא רק את הלב נותנים) יש לשים לב מתי הנתינה הזו כבר מגיעה על חשבונך האישי ופוגעת בך. למען הסר ספק זה לא אומר שאם נפסיק לתת או ניתן גבול לנתינה שלנו תתחיל לחלחל השנאה להפך אם ניתן יותר מדיי בלי להרגיש שאנו מקבלים משהו בתמורה גם אם מדובר רק בתחושה של התמלאות אז תתחיל לחלחל לה השנאה.

נתינה היא חשובה ובמיוחד נתינה הדדית, הנתינה אינה חייבת להיות שוות ערך – כל צד נותן את מה שהוא מסוגל ורוצה לתת אך שתהייה משני הצדדים.

בתמונה רקמה מיוחדת של קבוצת רוקמות משדרות עם שיר שכתבה ללי אלכסנדר. שמוצג החל מהיום חג הסיגד ועד פסח בתערוכה במשכן הכנסת, לקראת חג הסיגד  שיחול ב-27 לנובמבר התערוכה תוצג עד חג הפסח.  
עוד על הפעילות המקסימה שלהן בכתבה שפרסמנו בלינק