התלבטתי רבות האם עליי לשתף בראייתי את הלך הרוח הפוליטי של ימים אלה. החלטתי שלמרות שהנושא שנוי במחלוקת ורגיש מאוד מכל הכיוונים בכל זאת אעלה גישה שאולי תפתח פתח לשינוי תפיסה בקרב הקוראים.
אינני מתכוונת להגיד מה נכון ומה לא – כי אינני רואה בזה תועלת, זו דעתי האישית והאמונות שלי על הדרך שבה צריך להתנהל ומי כמוני יודעת שלא תמיד אני צודקת.
לדעתי יש משהו טוב בזה שהממשלה לא הוקמה. לפעמים כאוס משרת מטרה גבוהה יותר. המטרה היא להבין מה חשוב ומה לא. להבין את סדר העדיפויות שלנו כמדינה וכמובן כל אחד עם עצמו בחייו שלו.
בחיים הפרטיים שלי, כשיש כאוס בחיי, אני בודקת היכן העומס העיקרי ומתחילה לראות מה משם ניתן לנקות אולי לוותר על משהו. בשחרור יש משהו מאוד מנקה אך יחד אתו, לעיתים, גם כואב – כי מוותרים על מחשבה שהיינו בטוחים שהיא הדרך ואין אחרת.
מתברר בתהליך שיש עוד דרכים להגיע לשקט וליציבות.
