כשאתם רואים גינה מטופחת מצב הרוח שלכם משתפר נכון? תחשבו מה קורה לילדים הרכים בגנים שיכולים להגיע כל בוקר לגן וללמוד על צמחים ירקות ועשבי תבלין כשהם גם שותלים ומטפלים בהם בעצמם. המחשבה הזו היא בדיוק מה שהתחיל את התכנית גינות לימודיות במוסדות חינוך של הגן הבוטני בירושלים לפני חמש שנים.
עיריית ירושלים אימצה את הפרויקט השנה והתחייבה לכלול את כל גני הילדים בעיר תוך שנים ספורות, מתוך הבנה של החשיבות של הגינות בנוסף לפיתוח העיר גם ברמה החינוכית האידיאולוגית, וברמה של צמצום תת התזונה החמור ממנו סובלים תושבי העיר.
יותם רשף- מנהל האביטוס – ההאב לקיימות עירונית בגן הבוטני, ירושלים מספר כי “כחלק מחזון העל לשמש מנוע להפיכת ירושלים למודל בינלאומי של עיר בת-קיימא שמאפשרת איכות חיים (well-being) עבור אזרחיה ומקדמת מגוון אנושי ומגוון אקולוגי עירוני, מתקיימות מספר רב של תכניות שאחת מהן היא תכנית גינות לימודיות. מטרתן העיקרית של הגינות הלימודיות היא חיזוק הקשר של ילדי ירושלים לאדמה, לצומח ולחי באמצעות הקמת גינות בחצרות גני הילדים ובתי הספר. הגינות משמשות כמרחב למידה חוץ כיתתי ייחודי הפעיל לאורך כל השנה”.
גינות לימודיות הן הסטנדרט החדש של גני הילדים בירושלים
הקמת גינה מקיימת בגן מאפשרת לילדים מגע ישיר ומוחשי עם הסביבה, התנסות בעבודת האדמה ולמידה של תהליכים שונים המתרחשים בטבע, כמו מעגל עונות השנה ותהליכים של צמיחה, התפתחות והשתנות מזרע לפרי. החיבור לגינה וההנאה מהעבודה בה, מפתחים בקרב הילדים את הבסיס להבנת יחסי הגומלין בין האדם לאדמה ולעולם הצומח ומגבירים את המודעות הסביבתית, האחריות והחמלה כלפיהם.
לדברי רשף “האפשרות ליצירת מקום לימוד “אחר” בגן – פיתוח סקרנות ולימוד תהליכי חקר אצל הילדים, בדגש על הרחבת הלימוד החוץ כיתתי כחלק משגרת היום הקבועה בגן. חינוך לאחריות ולאורח חיים מקיים והרחבת ההשפעה להורים ולקהילה הסובבת את הגן”.
העבודה בגינה מזמנת הנאה ושמחת יצירה, מעודדת ומטפחת בקרב הילדים סקרנות, יכולות התבוננות והבנה של תופעות המתרחשות בטבע וכוללת מעקב אחר התהליכים השונים. רשף מוסיף עוד כי ,הגינה מאפשרת פעילות, התנסות ולמידה חוץ כיתתית בכל ימות השנה. יכולת הפליאה, ההיכרות ,הידע וההבנה של יחסי הגומלין בסביבה הטבעית, חשובים על מנת שנגדל דור של אנשים, שיעריכו וייקחו אחראיות למשאבים הטבעיים של העולם וידעו לשמור על מגוון הצמחים”.
מה צומח בגינות? “עיקר הגידולים הגדלים בגינות הם ירקות, צמחי תבלין ומעט עצים, “המטרה היא להתמקד בצמחי תועלת אשר הילדים יכולים לטעום וליהנות מהיבול, בנוסף אנו מקווים כי ההשפעה הזו תחלחל ותשפיע על בתי הילדים והמשפחות הן מבחינה של צריכה בריאה, תזונה בריאה ואפילו גידול מזון בבית”
עד כה הוקמו במסגרת הפרויקט למעלה מ-200 גינות חינוכיות ברחבי העיר בכל המגזרים. רובן הוקמו בגני ילדים אך גם בבתי ספר ובמספר בתי חולים. גם גינות שהוקמו בשנים קודמות ממשיכות לקבל ליווי.
מה כוללת התכנית בעצם?
במסגרת התכנית התקיימו מפגשי הכשרה לצוותי החינוך, מפגשי ליווי פדגוגיים, הקמת גינה, שתילה עם הילדים וההורים, ותחזוקה לאורך השנה. כל גינה עד כה קיבלה ליווי של שנתיים של צוות הגן הבוטני. השנה לראשונה הרחבה התכנית גם לגני ילדים של חינוך מיוחד בשיתוף מנהלת החינוך של עיריית ירושלים ומשרד החינוך.
“כל הצוותים החינוכיים מקבלים 3 הכשרות בשנה שאורך כל אחת 4 וחצי שעות, בהכשרות הם מקבלים כלים מעשיים ופדגוגים להפעלת הגינה הלימודית כדי שיוכלו להשתמש בה ככלי חינוכי עם ילדי הגנים ובתי הספר. את ההכשרות מעבירים מדריכים מקצועיים בניהם רכז הפרויקט אשר בעל ניסיון רב בתחום הגינות הלימודיות”.
בחודש מאי תכננו 27 גינות נוספות בגנים ברחבי העיר וכעת אנו מצויים בעיצומן של ההקמות. בחודשים הקרובים נקים כ 20 גינות כמרחב למידה בבתי ספר וגני חינוך מיוחד ובנוסף 25 גינות בבתי ספר במזרח ירושלים בבתי ספר דוברי ערבית.
מה הקריטריונים להקים גינה? אם יש לי גן בירושלים ואין לי גינה למי אני פונה כדי שתהיה לי גם גינה? “הגננות נרשמות להשתלמות של שנתיים דרך העירייה אשר נקראת “חצר הגן עולם ומלואו” וזה פותח בפניהן את האפשרות לקבל גינה לימודית. המטרה היא להפוך את חצר הגן למרחיב לימודי חוץ כיתתי, בחצר הגן מקימים אלמנטים נוספים מעבר לגינה כמרחב לימודי. אם גננת רוצה גינה היא חייבת להצטרף לתכנית הזו. לגבי בתי ספר, כל שנה העירייה מוציאה קול קורא לבתי הספר והם מתחייבים לשלושה אנשי צוות של התכנית, שיפעלו במשך חמש שנים לפחות, כולל שעות מערכת, תקציב ומרחב להקמת הגינה.
