אופטיזם

אלרון- כץ מתל אביב, אמא של איתמר שתיכף בן 18, הדר בת 14, ואורי בן 9, מספרת ש”כל ילד הביא איתו שמחות, התרגשות, אתגרים ושינויים. אבל עם אורי, זה היה משהו מיוחד מהתחלה. כשאורי לא דיבר עד גיל מאוחר והתעכב מוטורית לא התרגשנו כי גם שני הילדים הגדולים לקחו את הזמן, ובכל זאת כשהגננת הציעה שנלך להתפתחות הילד’ הלכנו כי תמיד יש מה ללמוד. ודווקא שם’ המאבחנת שמה לב לכמה דברים ואז התחיל מסע לקבלת אבחון שבסופו קיבלנו את החותמת שאישרה רשמית שאורי שלנו מאובחן על הספקטרום האוטיסטי.” היא נזכרת וממשיכה לשתף: 

“טלי שלי (כן זה איש) ואני דמיינו את עצמנו מגדלים ילד מהספה, ילד שלישי כזה שגדל מעצמו. 
אבל לאורי היו תוכניות אחרות, הוא דווקא ממש התכוון להרים אותנו מהספה- ועל כך אני מודה לו כל יום. בזכותו השתנה מסלול חיי, הבנתי מה עיקר ומה טפל בחיים, ירדתי 30 קילו, הייעוד והעיסוק שלי היום הגיעו לדיוק מרבי.”

היא מוסיפה ומספרת כי היא ובן זוגה קיבלו את האבחנה על בנם בתחילת אוגוסט והיו צריכים להכיל את הבשורה שהיא לדבריה “אבל לכל דבר ועניין”. אבל שצריך לחוות ולעבד שדורש בעיקר זמן – מה שלא היה לנו כי היינו חייבים למצוא לו מקום לגן שמתחיל בספטמבר. זה היה חודש קשה ביותר מהמון בחינות- אני בדיוק התחלתי לעבוד בעבודה חדשה, ובעיקר לא ידענו כלום ולא היה לנו את מי לשאול”

אחרי שפתחו חמ”ל, רויטל על הבירורים והטלפונים, וטלי על הריצות ממשרד למשרד בעירייה, המזל האיר להם פנים והם הצליחו לרשום את אורי למעון תקשורת שהיה נחיתה רכה לעולם האוטיזם, והיא מספרת שעם המנחה שהכירו בגן, הם מצויים בקשר עד עצם היום –בטיפולים רגשיים עם אורי וגם בהדרכת הורים בעצמם. אורי עצמו עבר כעבור שנה לגן רגיל עם גננת נהדרת שמאמינה בחשיבות השילוב והוא לומד בבית ספר יסודי ציבורי בכיתה רגילה.

במהלך השנים כחלק מההתמודדות הלכה רויטל ללמוד הנחיית הורים בשיטת אדלר, לימודי שילוב, וכיום היא לקראת סיום התואר השני שלה בחדשנות ויזמות, בו היא חוקרת שילוב אנשים עם צרכים מיוחדים במעגל העבודה. ומפנטזת כבר על הדוקטורט.

מה זה “אופטיזם”?

“אופטיזם“- הוא מיזם העוסק בהורות לילדים עם צרכים מיוחדים, במטרה להעצים הורים וילדים ולפתח להם את האמונה שהילד שלהם הוא בעל יכולות רבות.

אנשים כבר נעזרים באופטיזם

הגישה של “אופטיזם” שמגיע מהמילה אופטימיות, בדיוק מהכוונה למצוא את הטוב והמקדם בכל רגע.
“המחשבה מאחורי המיזם היא לקחת את המציאות שהורים רבים מתמודדים איתה בקושי רב ובבדידות עצומה ולקדם אותם קדימה, דרך כלים שבעזרתם יהיה יותר מאושר, עצמאי, בטוח בעצמו, מאוזן רגשית ואפילו יוכל לשנות את העולם.”

רויטל אמנם סיימה לעבוד במאי אך כבר עכשיו עסוקה והיומן שלה מתמלא מרגע לרגע. כבר עכשיו מתקיימות קבוצות הנחייה להורים, בדרך שמשלבת התנסות מעולמות חדשניים וחווייתיים. הפעילויות של אופטיזם מתקיימות בצפון תל אביב וברמת גן.

במקביל רויטל מקיימת ייעוץ פרטני להורים, ייעוץ שעוזר בתחילת הדרך, שילוב, בחשיפת האבחנה לילד ולסביבה ונושאים נוספים. הייעוץ מתבצע בקליניקה או בסקייפ.
“בספטמבר יפתחו שתי קבוצות אמהות, שכבר כמעט סגורות.” היא מעדכנת בהתרגשות “באוקטובר יפתחו חוגי העשרה וכישורי חיים לילדים ולבוגרים על הרצף האוטיסטי, בחלוקה מותאמת, בקבוצות קטנות בשיתוף עם אביטל קורמן כרמון מורה לתיאטרון.”

בין הנחיה לייעוץ היא לא נחה לרגע ומשאירה לעצמה זמן לעבודה על פעילויות חברתית להסברה ושילוב, לצד הרצאות ויצירת מוצרים דיגיטליים: סרטונים, שיעורים ואפליקציות. כמו כן מתבשל קמפיין חברתי להעלאת המודעות לאוטיזם באופן אחר, יצרתי וחדשני. ואם כל זה לא מספיק, היא אפילו מעצבת מוצרים עם מסרים “אופטיזמים”. “כי בכל זאת 20 שנה של עיצוב…”.

מה את יודעת לומר היום כאמא וכמנחה שהורים וילדים צריכים הכי הרבה?

“הדבר הכי מובן לי הוא שיש הרבה מישורים שדורשים עזרה. יש את המישור האישי של כל אחד מבני הזוג וגם את המישור הזוגי, המישור הכלל משפחתי וכמובן את המישור של הילדים עם הצרכים המיוחדים עצמם. כל אחד צריך דברים אחרים ובעיקר לא להרגיש לבד” היא מסבירה: במציאות שלנו אין מספיק מודעות לנושא ואנשים שמתמודדים עם אבחון חסרה הרבה עזרה והכוונה בתחילת הדרך, מרגע של חשש קל שמשהו שונה עם הילד, דרך הכוונה למאבחן/נת מקצועי/ת ומה עושים יום אחרי, כולל הכוונה ובניית מערכת טיפולים, ןליווי בנבכי הביורוקרטיה אינסופית ועד מסגרת חינוכית מתאימה לילד ולמשפחתו. כל זה נעשה במסגרת ייעוץ פרטני.”

היא עצמה מכירה את החוויה של ההורה שצריך להתמודד עם הכל בבת אחת ולבד ומבינה שהדרך להקל על הורים אחרים היא באמצעות שיתוף הידע והתמיכה. “הקושי הבולט ביותר להורים הוא לראות את ילדם בודד או שונה בחברת בני גילו. הורים מודאגים מעתיד ועצמאות הילדים בהמשך הדרך, דבר שמובן מאוד.”

מהצד של הילדים שגם הם זקוקים לליווי היא מספרת כי “הילדים והבוגרים על הרצף האוטיסטי זקוקים לכלים אשר יכשירו אותם לחיים בלימודים ובמעגל העבודה, מעבר לכישורים החברתיים הם זקוקים לארגז כלים להשתלבות בעבודה כמו: עמידה מול קהל, סינגור עצמי, ודרכי ביטוי גם לאוטיסטים א-וורבלים כמו לימוד תוכנות עיצוב גרפי, מצגות, תכנות ועוד. מהצורך הזה נולדו חוגי התיאטרון בשיתוף אביטל קורמן כרמון, מורה מנוסה ומבוקשת לתיאטרון.”

וכאמור גם למשפחות בהן יש ילד עם צרכים מיוחדים יש צורך בליווי, “לעיתים קרובות יש תחושת בדידות וחוסר הבנה מצד החברים והמשפחה שהיו קרובים אליהם עד למצב המיוחד, הקשרים החברתיים והמשפחתיים עוברים שינוי משמעותי לאחר זיהוי/ אבחון הלקות, לכן הורים צריכים מערכת תמיכה נוספת בצורת קבוצות התמיכה.”

“גם הזוגיות צריכה מערכת תמיכה במיוחד בתחילת הדרך”, היא מסבירה: “עלולים לצוץ הרבה מתחים, אולי גם האשמות הדדיות והמון החלטות שצריך לקחת ביחד. אם עוברים את זה נכון בייעוץ פרטני או בקבוצה, ניתן לעבור רגעים לא פשוטים ולצאת מחוברים עוד יותר ממה שהגיעו.

בתחום המסגרת החינוכית, הורים זקוקים ליותר שיתוף פעולה ושקיפות מצד המערכת, אם הילד נמצא בשילוב בגן/כיתה רגילה, דרוש  הרבה מאוד שיתוף פעולה מצד המערכת, שכיום עדיין בחיתוליו. אחראית או מנהלת שילוב מטעם ההורים תסייע רבות בתהליך זה.

להורים לילד מיוחד קשה תחושת השיפוט של הסביבה כאשר הילד בהתקף זעם או חוסר וויסות מוחצן, הם ממש זקוקים להקלה והדרכה בנושא זה. הם זקוקים להדרכה כיצד לנהוג במצבים אלה, והחברה זקוקה להסברה וחשיפה בכדי שתהיה פחות שיפוטית.

במילים אחרות- יש הרבה עבודה והרבה מאוד מה לתת ורויטל מלאה באנרגיה ואופטימיות ונכונה לכמה שיותר שיתופי פעולה וחיבורים – שילובים ורעיונות כדי להפוך את המציאות להרבה יותר פשוטה ומחייכת!! ניתן ליצור קשר עם רויטל בעמוד הפייסבוק ובטלפון 054-5529192