פרס של מיליון דולר ותואר ״המורה הטובה בעולם״ לחנאן אל חרוב, פלסטינית מבית לחם
The Global Teacher Prize הינו ארגון בריטי המחלק מדי שנה פרס בגובה מיליון דולר לזוכה בתואר ״מורה השנה״. המורה הנבחר הוא מורה יוצא דופן, אשר תרם בצורה משמעותית ומעוררת השראה למקצוע.
הפרס ניתן על מנת להדגיש את חשיבות החינוך על בני האדם ולתת הכרה למאמצים הרבים הנעשים על ידי המורים ברחבי העולם, מאמצים אשר ראויים להערכה רבה ולהתייחסות. הארגון מחפש להפיץ את ההשפעות הרבות שיש למחנכים אלו, לא רק על הסטודנטים שלהם אלא גם על הקהילות שמסביבם.
כשחנאן אל חארוב תחזור לכיתת הלימוד ולתלמידיה לאחר שבוע של העדרות (מוצדקת יש לומר), היא תחזור לא רק עם מתנות ומזכרות שיתכן ואספה מהחופש הקצר, אלא גם עם גביע הוקרה המציין את שמה כזוכה בתואר ״המורה הטובה בעולם״. פרס שהוא גם תואר של כבוד אך גם פרס כספי אדיר של מיליון דולר.
״אקח את הגביע ואציג אותו לילדיי,״ אמרה המורה בת ה43 בבית ברמאללה. ״הסטודנטים שלי הם הזוכים האמיתיים של הפרס הזה. ההשראה שלי מגיעה מהילדים האלה.״
חארוב, 43, הוכתרה באות הצטיינות אשר מתארים אותו כפרס נובל להוראה. היא זכתה מבין 8000 מועמדים, ועשרה פינליסטים מפקיסטן, אוסטרליה, יפן, ארצות הברית, אנגלית, הודו, ופינלנד. ״ופלסטין״ היא דואגת לציין בעיניים גאות.
בטקס שנערך בדובאי, האב פרנסיס, הדוכס של קיימברידג׳ וביל קלינטון, היו בין השאר מבין אלו שנאמו לעשו כבוד בהוקרתם את חנאן, האישה שגדלה במחנה פליטים בבית לחם וחייה את המציאות הישראלית-פלסטינאית מקרוב כאשר ביתה נפגעה מירי באחת התקריות באזור.
אותה מציאות לא פשוטה עבור שני הצדדים, הביאה את חנאן להתמודדות, הן ברובד המשפחתי והן מבחינת בחירת המקצוע. החזרת ילדיהם למסלול חיים נורמלי, לחיי חברה ולימודים תקינים לנוכח הטראומה שחוו, לא הייתה פשוטה, אך כיום היא יכולה להגיד שזהו אתגר שהתמודדה איתו בהצלחה.
בצד המקצועי, חנאן החליטה שתהיה מחנכת והפכה למורה בבית ספר. מכל החוויות שעברה, הבינה דבר אחד חשוב מכל, אשר מוביל אותה בחינוך הפורמלי ובהשפעה הכללית שיש לה על סביבתה, והוא ״חינוך לא לאלימות״.
ניתן לראות בוידאו המצורף את תלמידיה מובלים על ידי גישה זו. חנאן אומרת שבכדי להגיע לכך, הייתה צריכה להשתמש ביצירתיות רבה אשר הובילה להמצאת משחקים ופעילויות שונות, בדגש על גישה זו. תוכנית הלימוד שבנתה מדגישה את חוזקותיהם של התלמידים ומובילה אותם להתנהגות חיובית. לווא דווקא על ידי ציונים או פרסים כלשהם, אלא על ידי אפשרות הבחירה בטוב. לדוגמה, בפינת הקריאה היא חושפת אותם לסיפורים קצרים ומעוררי השראה אשר מעלים את המורל ומשפיעים לטובה על אופיים. היא מציינת כי בכל הזדמנות, גם כאשר תלמידיה לא שמים לב לכך, היא משתדלת שמסר ״לא לאלימות״ זה, תמיד יחלחל אליהם.
ברמאללה, עיר מגוריה, הקרינו את הטקס על מסך ענק במרכז העיר. כאשר קראו בשמה של הזוכה הטרייה, התחילו כולם בחגיגות. בין החוגגים היו ילדיה הבוגרים של חנאן. ״התפללנו שתזכה ואז בכינו״ אמר אחד מהם.
השופטים בחרו בחארוב לאחר שהתנסו בשיעור לדוגמה מתוך הכלים היומיומיים שבה היא משתמשת, כלים שהם חלק מטכניקה שהמציאה הנקראת ״לשחק וללמוד״.
בבית הספר בו היא מלמדת, ממש מחוץ לרמאללה, תלמידיה בגילאי 6-10 חשופים לסביבה שאלימות היא חלק בלתי פוסק בה היא אומרת. הם לעתים תכופות חסרי ריכוז, ללא יציבות, מניפולטיביים, ואף חלקם מעורבים במקרי אלימות. ״האווירה מחוץ לכיתה היא אלימה. בפנים אני מספקת שלום, הרמוניה וביטחון״ היא אומרת.
לעתים קרובות לובשת בגדי ליצן ואף אדום, חארוב משתמשת במשחקים על מנת לגרום לילדים לעבוד בשיתוף פעולה בקבוצות, לבנות אמון וכבוד הדדי, ומעודדת ומוקירה התנהגות חיובית של אי-אלימות.
על כל אלו ועוד, הוציאה חנאן ספר עם פילוסופיית החיים וההוראה שלה, הנקרא ״אנחנו משחקים, אנחנו לומדים״.
בכסף הזכייה היא מתכוונת להשתמש על גבי עשר שנים, ולתמוך באמצעותו בהכשרת הצעירים בחברה על מנת להפוך ולהיות מורים. כמו כן, היא רוצה להכשיר מורים בשיטות הלימוד שלה. את הדרישה של קרן ״ווארקי״ להמשיך וללמד כמורה בחמשת השנים הקרובות, היא שמחה מאוד למלא.
