השראהחדשות טובותחינוך

עוד יום נותר להרשמה למלגת פר”ח – לשבירת שיא המשתתפים בכל הזמנים!

ב-30-11-19 (מחר) בלילה, יסתיים מועד ההרשמה השנית להשתלבות בפרויקט פר”ח. התכנית הלאומית להשפעה חברתית מאפשרת כל שנה לכ 22,500 סטודנטים ברחבי הארץ לקחת בפרויקט פר”ח הפועל בישראל מאז 1974. פר”ח מערב אלפי סטודנטים בפעילות חניכה אישית לילדים מכל הארץ, הזקוקים לעזרה לימודית ורגשית. הסטודנטים החונכים מעניקים לילדים תשומת לב אישית, שמעצימה ומטפחת אותו והם מהווים לילדים מודל חיובי לחיקוי, מה שמסייע לילדים לממש את הפוטנציאל הגלום בהם, לפתח הערכה עצמית חיובית ולשגשג.

חונכי וחניכי פר”ח מגיעים מכל זרמי החברה הישראלית, יהודים וערבים, דתיים וחילוניים, מקרית שמונה ועד אילת. בבסיס המודל של פר”ח עומד הקשר האישי, שמעצים את שני הצדדים ומטפח לכידות וסובלנות בחברה הישראלית. הסטודנטים מקבלים בתמורה לפעילותם, מלגת לימודים.

מעבר לתרומה הכלכלית המשמעותית ללימודים שהפעילות מביאה לסטודנטים תרומתה הגדולה נמנית בעיקר לימודים אלא בעיקר ביצירת ערך חיובי, מעורבות חברתית ופיתוח מנהיגות בקרב הסטודנטים. כ-80 אחוזים מהפעילות של הסטודנטים תלווה תלמידים באופן ישיר בתהליך חונכות וליווי אישי. ועוד עשרים אחוזים יוקדשו לפעילות חינוכית קבוצתית.

השנה מספר הסטודנטים שייקחו חלק בהדרכה הקבוצתית גדל באופן משמעותי מ- 2,000 סטודנטים בשנה הראשונה ו- 8,000 סטודנטים ל- 15,000 בשנה הנוכחית. סטודנטים שלקחו חלק בהדרכה בשנים הקודמות העידו שעברו חוויה משמעותית ומעצימה אשר אתגרה אותם להתמודד עם שאלות הקשורות לזהות האישית שלהם ולבעיות רחבות היקף בנושא החונכות והחברה.

אלון גלרון- מנכ”ל פר”ח

מנכ”ל הארגון אלון גלרון, בן 60 מרמת מהישוב שריגים, גדל ברמת השרון, היה פעיל מאוד בתנועת נוער ומאוד התחבר למעורבות חברתית. “בתקופת הלימודים האוניברסיטאיים באוניברסיטת תל למדעי המדינה ולאחר מכן בלימודי ניהול מל”כרים באוניברסיטה העברית, התוודעתי לארגון פרח, התנדבתי, ובהמשך עשיתי תפקידים שונים” מספר גלרון. “לפני 8 שנים, שהמנכ”ל המיתולוגי של פרח פרש, חזרתי לפרח להחליף אותו.”

“כשהגעתי לפרח העסיקו אותי שני דברים- הוא מספר: “מה קרה לסטודנטים שהתנדבו בפרח במרחק של זמן- ומה קרה לתלמידים שהסתייעו בפר”ח. לפני 5 שנים ביצענו מחקר שבחן סטודנטים שהיו פעילים במעורבות חברתית ומטבע הדברים הרוב המכריע שלהם היו מתנדבים של פרח.

85% ציינו שהפעילות הייתה חיובית. המחקר בדק מהם אחוזי ההתנדבות שלהם בהמשך- ראינו שלסטודנטים ערביים החוויה הייתה מעצימה והשפיעה עליהם למעורבות חברתית. ראינו שבין 15-20 אחוז מהמתנדבים של פרח היו בעצמם ילדים של פרח כסטודנטים. הנכונות והפעילות שלהם הייתה ברמה יותר גבוהה מהאחרים.”

“בשיחות תכופות שלי עם רכזים סטודנטים מספרים תכופות שההתנדבות בפרח מייעלת את ההתנהלות שלהם עם הזמן, ומסייעת להם להתנהל בלימודים.” הוא מוסיף.

“המחקר בין היתר הביא אותנו לעשות שינוי גם במיתוג הכללי- כי הבנו שאנחנו עושים ורוצים לעשות הרבה יותר. ורוצים להשפיע על החיים של הסטודנטים והחניכים וליצור הקשר חברתי והשפעה. לפני 4 שנים שינינו את המיתוג שלנו ואת השם שעסק רק ברשי תיבות של פרויקט חונכות- הבנו שהפעילות של הארגון היא הרבה יותר גדולה מזה ויש המון פרויקטים רבים והפכנו להיות תכנית לאומית להשפעה חברתית.

לגבי ההשפעה של הפעילות על הילדים עצמם מספר גלרון: “בשנה האחרונה ביצענו מחקר בקרב ילדי פרח בעבר – 10-25 שנה ורצינו לבדוק מה הייתה ההשפעה של חונכי פרח על החיים שלהם- מה הם זוכרים מהחוויה של החונכות. רובם המכריע מציינים את הפעילות כחיובית מאוד ומציינים את האמון והסיוע. 92 אחוז מציינים את ההשפעה הבינאישית על המסוגלות האישית.”

“מחקרים אחרים שנעשו בתקופה האחרונה בקרב ארגונים שונים בדקו סטודנטים לקויי למידה שנחנכו בפרח מול קבוצת ביקורת ובתלמידים שהסתייעו בפעילות נראתה תרומה משמעותית בשיפור הציונים מול קבוצת הביקורת, חלקם הגיעו לרמות של מצטייני דיקן /נשיא וכד'”

אחת מהדוגמאות המרגשות שהוא מציג בפני עוסקת במכתב שהארגון קיבל לפני שנה וחצי “במכתב הייתה פנייה מאדם שביקש שנמצא את החונכים שלו משנות ה-90. אז לא היה מחשוב כמו שיש היום והצלחנו למצוא את אחד מהם- לדבריו בית הספר לא ראה אותו בכלל ורק החונכים האלה הביעו בו אמון – הסיבה שהוא רצה למצוא אותם הייתה כי הוא סיים את הדוקטורט שלו במכון וייצמן ורצה להקדיש אותו לחונכים שלו.”

עד מחר צפויים להירשם כ50,000 סטודנטים, וכמות המלגות האפשרית קטנה בחצי מכמות הנרשמים. “הגאווה שלנו עצומה. לצערנו אין יותר מלגות ואנו נאלצים לדחות כחצי מהנרשמים שנבחרים לאחר תהליכי בחינה ומיון קפדניים שמתבצעים על ידי כ500 רכזי פר”ח בכל הארץ שפוגשים את הנרשמים, מראיינים אותם ובודקים את ההתאמה לפעילויות השונות.”

לפר”ח יש מעל 1200 פרויקטים. עבודה מול בתי ספר יסודי, חינוך לבריאות, חינוך למדעים, השלמת בגרויות, עבודה עם תלמידים מאוכלוסיות של חינוך מיוחד. ליבת העשייה מתמקדת בילדים בעלי פוטנציאל שמחנכות ויועצות בבתי הספר ממליצות עליהם כמתאימים לפר”ח. במידת האפשר מצוותים לתלמידים חונך/חונכת.

מה בוחנים?

“מוטיבציה, האם הסטודנט מעבר לנושא הכספי של המלגה בעל מוטיבציה נוספת בפעילות, בודקים פניות- לפעמים יש סטודנטים מלאי מוטיבציה שמסגרת הלימודים לא מאפשרת להם זמינות בשעות שמתאימות לפרויקטים באותו האזור, ניסיון- ליווי של ילדים הוא משמעותי וצריך להיות איכותי ולכן יש העדפה לסטודנטים שיש להם התנסות קודמת בהדרכה ופעילות עם ילדים ונוער. ויש פרויקטים מסוימים (מעטים יחסית) כמו של ליווי של תלמידים לקויי למידה החשיבות של ההצלחה בלימודים האוניברסיטאיים משמעותית גם אבל רובם של החונכים צריכים להביא את עצמם, האישיות והמוטיבציה.

כל שנה מתקיימת ההרשמה מחדש כולל מי שכבר התנדבו בשנים קודמות, מה שמאפשר כל שנה לסטודנטים חדשים לקחת חלק בפעילות. “בשנה האחרונה יש קשיים תקציביים בגלל העדר הממשלה שמשפיע על התקציב שהמדינה הקצתה לפרויקט שאילץ אותנו להשלים את הסכומים ממקורות אחרים.”

איך אתה מסביר את העלייה באחוזי ההרשמה לשיא של כל הזמנים?

“אני מחלק את התשובה לשלוש סיבות עיקריות: הראשונה קשורה לאחריות שלקחנו בשנה האחרונה על הטיפול בסטודנטים יוצאי קהילת אתיופיה- לאורך שנים, סטודנטים יוצאי אתיופיה, גם כאלו שנולדו בישראל, שויכו ישירות למשרד העלייה והקליטה. השנה לראשונה פר”ח תנהל את קרן מרום שמסייעת לסטודנטים יוצאי אתיופיה לסיים תואר אקדמאי אוניברסיטאי במקצועות מבוקשים במשק על מנת שיוכלו להשתלב בשוק העבודה תוך מוביליות חברתית. וכך סטודנטים יוצאי אתיופיה שיהיו בשנה א’ לתואר ראשון או שני יכולים להגיש מועמדות לתכנית זו ולהיות זכאים למלגה בסך 10,000 ₪ מדי שנה לאורך כל שנות התואר.

הסיבה הנוספת קשורה לפעילות משולשת שאנחנו מקיימים בשלוש השנים האחרונות מול עיריות מקומיות , מפעל הפיס והארגון. הרשויות המקומיות הודות לסיוע של מפעל הפיס מאפשרות לסטודנטים שלוקחים חלק בפעילות מאותה עיר לקבל מלגה כפולה. דרך מרכזי הצעירים בכל אזור הפעילות מקבלת חשיפה גדולה יותר בקרב הסטודנטים וזה התחיל לחלחל בציבורים וקהלים נוספים כמו בחברה הערבית. המלגות הללו גבוהות יותר מהמלגות שלנו- כמעט כפולות ולהם מתווספים קריטריונים של הרשות המקומית. הם מציינים בפרטי ההרשמה את מקום המגורים ואנחנו מצליבים מידע מול מרכזי הצעירים בשיתוף פעולה טוב. בדרך כלל במקומות שיש בהם מלגות של מפעל הפיס רוב הסטודנטים יקבלו את המלגה המוגדלת- המקומות החריגים הם באר שבע, ירושלים וחיפה שבהם יש היקפי פעילות גבוהים לעומת כמויות מלגה צנועות באופן יחסי.”

“הסיבה השלישית קשורה בקמפיין שעשינו השנה שהתמקד בתחילת שנת הלימודים האקדמית בלבד בגלל אילוץ אמנם אבל למעשה זה נתן דחיפה גדולה להרשמה”

“מהמפגשים של פר”ח כולם יוצאים נשכרים, הסטודנטים, הילדים והחברה הישראלית כולה. אנו נרגשים לקראת פתיחת שנת הפעילות ומצפים לגידול נוסף במספר הנרשמים לפר”ח”.

0 0 votes
דירוג הכתבה

רקפת פרא

מומחית תוכן חיובי וצרכנות חברתית. מייעצת ומסייעת לחברות וארגונים בתחום השיווק, הדיגיטל והתוכן. עוסקת בכתיבת חדשות טובות משנת 2018 דרך כתיבה במדור החדשות הטובות באתר Mako ועריכת האתר מאז ינואר 2019 וניהולו השוטף בהתנדבות. הקימה את קטגורית הצרכנות החברתית והראשונה לסקר אותה באופן זה. רואה בסיקור חדשות טובות שליחות ופועלת לייצר חדשות כאלו בעצמה. מרצה באוניברסיטאות וארגונים בתחום התוכן החיובי, צרכנות חברתית וחדשות טובות וכמו כן מחברת בין גופים וחברות לטובת פעילות חברתית וצרכנות חיובית.
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x