אנרגיה נשית מתחדשת

נטע נסים, זווית

במחוז אבס (Abs) בצפון תימן, סמוך לגבול עם ערב הסעודית, פועלת קהילת נשים שזכתה לכינוי “בנות המיקרו-גריד”. קבוצת נשים יוצאת דופן זו הקימה תחנה סולארית שמנוהלת על ידי נשים מקומיות ושמעצימה אותן ומשפרת את חיי הקהילה שלהן.

תימן, מדינה שסובלת ממלחמת אזרחים ממושכת וממשבר כלכלי מתגלגל, מדורגת בתחתית מדד השוויון המגדרי של האו”ם ואפשרויות העבודה בה עבור נשים מוגבלות מאוד, במיוחד באזורים כפריים. “התפקיד של הנשים פה הוא לטפל בבית בלבד”, אמרה בראיון עיתונאי הודה עותמן חסאן, תושבת אבס. “למרות שאנחנו משכילות ובעלות תארים אוניברסיטאיים, אין לנו תפקיד אמיתי בקבלת ההחלטות ואין לנו אפשרות תעסוקה של ממש”.

אולם עכשיו מיזם חדש, המנוהל על ידי תוכנית הפיתוח של האו”ם (UNDP), מתמודד עם שינוי נורמות חברתיות אלו ומטרתו לצלוח שני אתגרים גדולים בתימן: נגישות לאנרגיה ויצירת הכנסה לנשים ולצעירים.

אנרגיה זולה ומתחדשת

המיזם התחיל בינואר 2019 על ידי עשר נשים במחוז אבס, שהקימו רשת סולארית קטנה (מיקרו-גריד) – כלומר, משק חשמל בקנה מידה קטן הכולל את כל המרכיבים של מערכת חשמלית כלל-ארצית. הרשת הוקמה כ-30 קילומטר מהקו הקדמי במלחמת האזרחים בתימן, שגבתה את חייהם עשרות אלפים בני אדם והפכה יותר מ -3.3 מיליון בני אדם לפליטים.

שלושה מיזמים כאלו הוקמו בתימן, אולם התחנה במחוז אבס ייחודית משום שהיא היחידה שמנוהלת כולה על ידי נשים. המיזם לא רק מקדם את הנשים שהקימו אותו אלא גם את תושבי הכפר. הגישה לחשמל מאפשרת לתושבים לבצע משימות רבות גם בשעות הערב, כאשר החושך יורד. כמו כן, הוא מאפשר לנשים וגברים לעבוד בעבודות אחרות המבוססות על חשמל, כמו תפירה, ריתוך, מכירת מצרכים וניהול עסקים קטנים אחרים.

לפני הקמת התחנה, מחירו המסחרי של החשמל בתימן היה כל כך גבוה עד שהקהילה באבס לא יכלה להשתמש בו באופן קבוע. “רוב האנשים השתמשו בפנס או בנורה של חמישה ואט שמחובר לסוללה”, סיפרה עותמן חסאן.

כעת, המיקרו-רשת הסולארית מספקת לקהילה אנרגיה זולה יותר, נקייה ומתחדשת, תוך התמודדות עם נושא מרכזי נוסף – האפשרות שנשים יזכו להכנסה יציבה ולמיומנויות מקצועיות חדשות.

“בהתחלה צחקו עלינו – אמרו שאנחנו רוצות להחליף את הגברים”, אמרה אימן גאלב אל-האמלי, מנהלת התחנה באבס. “אבל עכשיו, הקהילה שלנו מכבדת אותנו, כי אנחנו מנהלות עסק. הם באים לפה ושואלים אם יש עבודה גם בשביל הנשים שלהם כדי שיצליחו כמו נערות המיקרו-גריד”.

“בתקופות של משברים, ובפרט בזמן משבר הקורונה, ארגונים בינלאומיים מזהירים מפני לקיחת צעדים אחורה בכל מה שקשור לקידום נשים”, אומרת ד״ר קרני קריגל, חוקרת ביחידה לחקר עוני, חברה וסביבה באוניברסיטת בר אילן, בוגרת תכנית ממשק ליישום מדע בממשל וחברה בצוותי המומחים של המשבר – יוזמה הכוללת צוותים מקצועיים מתחומים שונים הרלוונטיים לפתרון משבר הקורונה. “אפשר לראות את הפגיעה בנשים במשבר הקורונה כמעט בכל תחומי החיים. כך, למשל,  בדו”ח ישראלי שפורסם באוקטובר האחרון מתואר מצבן של הנשים במספר תחומים משמעותיים, ביניהם תעסוקה. בין השאר נחשף בדו”ח שמאז תחילת הסגר השני נרשמו כ-94 אלף דורשי עבודה חדשים לחל״ת שני או יותר, ו-70 אחוז מתוכם הן נשים”.

“כשעושים ניתוח מגדרי, אפשר לראות שנשים הרבה יותר פגיעות בעתות משבר, גם בתחום התעסוקתי”, מוסיפה קריגל. “אחת מהסיבות לכך היא ששיעור הנשים שעובדות בתעסוקה פוגענית בשוק העבודה גבוה יותר. הכוונה היא למשרות זמניות, עם שכר שעתי, כמעט ללא תנאים סוציאליים, עם ביטחון תעסוקתי נמוך ועם הרבה פחות אפשרויות לקידום”.  

ייצור ומכירה של אנרגיה לקהילות בתימן

עוד לפני מלחמת האזרחים, שפרצה ב-2015, מציאת מזון ודלק היו מאבק עבור תושבי תימן, אך כיום, חמש שנים לאחר מכן, למעלה מ-80 אחוז מהאוכלוסייה זקוקים לסיוע כלשהו וליותר ממחצית היישובים הכפריים אין גישה לחשמל בשל התייקרות במחירי דלקים מאובנים (נפט, פחם וגז טבעי) ואף חוסר זמינות שלהם כלל. לדוגמה, מחירם של 20 ליטר סולר טיפס מ-7 ל-40 דולר אמריקאי. בנוסף, מגפת הקורונה, שנפוצה כיום גם בתימן, מעמיקה אף את המשבר ההומניטרי. 

כחלק ממיזם המיקרו-גריד, ה-UNDP סיפק מימון והכשיר את הנשים באבס ואת הצעירים במחוזות הנוספים להקים, לנהל ולתחזק מיקרו-רשתות סולאריות כך שיוכלו לספק חשמל לקהילותיהם. “למדתי כישורים טכניים, כמו לטעון סוללות, לעבוד עם חשמל, למדוד מתח ברשת, לבדוק את תקינות המכשירים ועוד”, סיפרה אמנה יחיא דוואלי, טכנאית בתחנת אבס.

הכשרת הנשים ארכה כ-20 יום ועסקה גם בהקניית מיומנויות עסקיות. המיזם עזר עד כה ל-2,100 אנשים לקבל גישה להכנסה קבועה וסיפק לכ-10,000 אנשים גישה לחשמל.

כעת, לשלוש הקהילות הללו יש גישה לאנרגיה מקיימת וחשבונות החשמל שלהן קוצצו בכ- 65 אחוז. בעוד שחשמל שמקורו בגנרטור דיזל עולה 0.42 דולר לשעה, החשמל שמופק מאנרגיה סולארית עולה להם רק 0.02 דולר, מה שהופך אותה לנגישה וזולה הרבה יותר. המיקרו-רשתות הסולאריות מציעות מקור אנרגיה חלופי, נקי ומתחדש המאפשר לבתים כפריים ולעסקים את היכולת להרשות לעצמם חשמל ללא הפרעה למשך שעות.

“המיזם טיפח את העצמאות שלנו, את הביטחון העצמי שלנו, את האמונה שיש לנו תפקיד בחברה והעניק לנו יכולת להתמודד מול דרישות הגברים מאתנו”, סיפרה גאלב אל-האמלי. “עכשיו אנחנו תורמות לתקציב החודשי של המשפחות שלנו ויכולות לממן קניית מזון וצרכים נוספים”.

מה אפשר ללמוד מתימן?

לאור תרומתו הרבה לשלושת הקהילות בתימן, המיזם זכה השנה בפרס אשדן (Ashden) ל”אנרגיה הומניטרית”. המיזם נבחר מבין 200 מיזמים אחרים שהוגשו לתחרות והוכתר כאחד מהמיזמים עם הפוטנציאל הגדול ביותר לצמיחה ולהרחבה בתחומי יצירת חוסן קהילתי, צמיחה ירוקה וחברה שוויונית והוגנת יותר.

במדינה בה נשים אינן נהנות ממעמד שווה, במיוחד בתחום העבודה, מיזמים כאלו לא רק מספקים להן אפשרות לספק למשפחותיהן מזון, מחסה, תרופות וציוד חיוני אחר, אלא מאפשרים להן להשמיע קול ולזכות בכבוד בקהילה. למרבה הצער, נשים כפריות המשיקות עסק משלהן הן עניין פורץ דרך בתימן ובמדינות רבות אחרות.

“המיזם בתימן נותן לנו הזדמנות ללמוד איך ניתן ליישם חשיבה מגדרית בפיתוח שוק העבודה העתידי, גם בישראל”, אומרת קריגל. “נוכל ללמוד ממנו כיצד לפתח מיומנויות מקצועיות והכנסה בתחום המתפתח של אנרגיות מתחדשות וכלכלה מקיימת. אנחנו רואים שלאור משבר הקורונה קיימים מגזרים תעסוקתיים שלמים שעתידם לא ברור – כמו תיירות, מלונאות, מסעדנות ועוד – אבל נוכל למנף את המשבר למציאת תעסוקה שתקדם נשים ונערות דרך מזימים מקיימים ולהשתמש בפילוח מגדרי כבסיס משמעותי לקבלת החלטות מקצועיות”.

“נושא של ההכשרות המקצועיות עדיין אינו מפותח מספיק בישראל”, מוסיפה קריגל. “המשבר התעסוקתי שנוצר כאן בתקופת הקורונה עם עלייה חדה במספר המובטלים ואלו שהוצאו לחל”ת, מחייב לפתח את ענף ההכשרות המקצועיות עם ראייה מגדרית וסביבתית, בתחומים שיהיו רלוונטיים גם לטווח הארוך, כמו אנרגיות מתחדשות. לא מזמן למשל משרד האנרגיה הודיע על יעד של 30 אחוז מייצור החשמל בישראל מאנרגיות מתחדשות עד 2030. המשמעות של זה, בין השאר, היא שבעשור הקרוב יהיה צורך להקים הרבה מתקנים סולאריים חדשים. זה מחייב אותנו לשלב חשיבה מודעת מגדר בפיתוח התחום העתידי, כולל הכשרות מקצועיות ויוזמות ייחודיות לקידום נשים״.

“העתיד שלנו מבטיח”, מסכמת גאלב אל-האמלי, מנהלת התחנה באבס. “החלום שלנו התגשם בתחנה הזאת ועכשיו אנחנו שואפות להחיל אותו על כל האזור”.

הכתבה הוכנה על ידי “זווית – סוכנות הידיעות של האגודה הישראלית לאקולוגיה ולמדעי הסביבה”.