לפעמים נדמה לנו שמעשים טובים זה משהו גדול, שדורש מאתנו להשקיע זמן, להעניק אנרגיה ולמצוא מקום לתת.
אבל בסופו של יום מעשה טוב הוא לא משהו נקודתי או חד פעמי שקורה במיוחד וביום מסוים, זה משהו הרבה יותר עמוק מזה.
להיות בנאדם טוב בעולם זו התהלכות בלב פתוח ביום יום שלנו מתוך רגישות פנימית.
זו למעשה משאלת לב פשוטה שכל אדם שנפגוש בדרך בכל סיטואציה, בכל מקום, תמיד נשאיר אותו בתחושה מעט טובה יותר מאשר היה בה רגע לפני שנפגשנו.
מספיק לומר: שלום ומה שלומך עם חיוך בשביל שמשהו בלב ינגע, מספיק מגע של חיבוק, מילה מלטפת, מספיק מבט של עיניים טובות.
להגיב באדיבות שפונים אלינו,
להתיחס למילים שנאמרות אלינו בתשומת לב,
פשוט לרצות בכנות שלרגע משהו יתחייך שם אצל המישהו הזה שפגשנו ולו לרגע.
לא תמיד צריך מעשים גדולים ועשיה ופעילות, לפעמים מספיקים הרגעים האלו הקטנים של מבט מחייך, של מגע כף יד , של מילה טובה, אחת קטנה.
קחו לעצמכם משימה, לחייך, לומר מילה טובה, מחמאה, התייחסות לכל מי שתפגשו היום בדרככם.
סתם ככה, לשלוח בלי סיבה מיוחדת מדבקת סמיילי למישהו, רק בשביל לחייך לו את היום, שידע שחושבים עליו, שלמישהו איכפת.
זוהי תשומת הלב לדברים ולמעשים הקטנים שהופכים את הימים האלו לימים של מעשים טובים.
*
//הָאָדָם שֶׁאֲנִי רוֹצָה לִהְיוֹת//
רוֹצָה לִהְיוֹת הָאָדָם הַזֶּה
שֶׁפּוֹגֵשׁ אוֹתִי וּמַעֲלֶה חִיּוּךְ עַל פָּנַי
שֶׁמַּקְרִין אוֹר עַל יוֹמִי
שֶׁמִּתְעַנְיֵן וְקָשׁוּב
מִתּוֹךְ רָצוֹן לְשַׂמֵּחַ
רוֹצָה לִהְיוֹת הָאָדָם הַזֶּה
שֶׁפּוֹגֵשׁ אוֹתִי וּמֵבִיא עֵרֶךְ מוּסָף
לָרֶגַע הַזֶּה
הָאָדָם הַזֶּה שֶׁכַּאֲשֶׁר הוּא הוֹלֵךְ
אֲנִי נוֹתֶרֶת עִם חִיּוּךְ
קָטָן
רוֹצָה לִהְיוֹת הָאָדָם הַזֶּה
שֶׁמַּשְׁאִיר אוֹתִי בִּמְקוֹם מְעַט טוֹב יוֹתֵר
מֵאֵיפֹה שֶׁהָיִיתִי
דַּקָּה טֶרֶם נִפְגַּשְׁנוּ
זֶה הָאָדָם שֶׁאֲנִי מְאַחֶלֶת לְעַצְמִי לִהְיוֹת
בַּשָּׁנָה הַזֹּאת….
חילוניה מבית טוב- התבוננות בפרשת השבוע
