על בושה וגאווה

//בּוּשָׁה//.
מִתְפַּשֶּׁטֶת לְאַט
כְּמוֹ כֶּתֶם דְּיוֹ
עַל חֻלְצָה לְבָנָה
לְלֹא שְׁלִיטָה
לְלֹא הַכָּרָה
מַדִּיפָה רֵיחַ שֶׁל פְּחָדִים יְשָׁנִים
מְקוֹמוֹת רְחוֹקִים שֶׁרָצִיתִי לִשְׁכֹּחַ
עֲמֻקִּים
מֻדְחָקִים
כְּמוֹ צֵל מְהַלְּכִים לְאִטֵּם
חוֹשֶׁשֶׁת לִרְאוֹת
לְהִתְבּוֹנֵן
רוֹצָה הָיִיתִי לְחַבֵּק אוֹתָהּ
לֶאֱחֹז וּלְהַקִּיף אוֹתָהּ בְּאוֹר שֶׁל חֶמְלָה
פְּנִימִית
שֶׁתְּפוֹגֵג אוֹתָהּ
וּתְאַפְשֵׁר לִי לִנְשֹׁם פְּנִימָה
בְּלֵב פָּתוּחַ לִרְוָחָה
**
הבושה היא חלק מחיינו, היא לא נעימה לנו אף פעם אבל בלעדיה לעולם לא נוכל להכיר את תחושת הגאווה.
הפעם הראשונה שחוויתי בושה היתה בגן. בגיל 6.
הפרעתי במפגש בוקר והגננת שלחה אותי לעמוד בפינה, ככה מול כולם,
קמתי, התכווצתי והלכתי.
פעם עוד עמדו בפינה.
מאז הבושה מלווה אותי.
אני בטוחה שכל אחד מכם יכול לחשוב ולהיזכר מתי פגש אותה לראשונה.
היא דיי מבויישת הבושה הזו, לא מרגישה נוח להגיע, ושהיא מגיעה הלב שלנו בקושי פועם.
לשחרר את הבושה זה תהליך לא פשוט שמבקש מאיתנו לקבל את עצמנו כמו שאנחנו עם החסרונות והיתרונות , עם מה שאנחנו יודעים לעשות ועם מה שלא, ופשוט להיות אנחנו בכל מצב, בכל סיטואציה גם אם יש ביקורת מסביב על מה שאנחנו אומרים או עושים.
אחת הדרכים לפוגג בושה היא לחזק את הצד השני, את צד הגאווה, תחושת הערך הפנימי שלנו.
האם תוכלו להיזכר בתקופה בחיים, במעשה, ברגע, שבו פרחתם, שבו עשיתם משהו שעורר בכם שמחה וגאווה פנימית גדולה בלב ?
באם כן, האם תוכלו לזכור את התחושה ?
האם תוכלו להיזכר בעוד רגעים כאלו ?
האם תוכלו לשבת רגע עם עצמכם ולראות במה אתם גאים, איפה מגיע לכם “כל הכבוד” על מה שעשיתם ?
זה מתחיל בקטן, ב: “כל הכבוד שהכנתי סנוויץ’ לילדים בבוקר” כן, כן, לא מובן מאליו
ו”כל הכבוד” שלמרות שהייתי ממש עייפה אתמול בערב שטפתי כלים והשארתי כיור נקי
ו”כל הכבוד” שגייסתי סבלנות לשבת עם הקטנה על שיעורי בית…
לא בקלות אנחנו מוצאים את ה”כל הכבוד” האלו לעצמנו, זה נראה לנו ברור, מובן מאליו, אבל זה ממש ממש לא.
באופן מוזר קצת אנחנו דיי בקלות יודעים לפרגן לאחרים אבל לא לעצמנו, אז זה הרגע למצוא את הדרך לפרגן ולהיות גאים בעצמכם.
לשבת בשקט ולעשות תרגיל כתיבה של לפחות חמישה דברים בהם אתם גאים בעצמכם, יכולים ?
תנסו. שווה.
תהיו גאים בעצמכם שאתם הורים שאכפת להם,
שאתם משקיעים בתחביב כלשהו שלכם,
תהיו גאים שאתם קמים לריצה או עושים כושר או מכינים אוכל,
תהיו גאים בעצמכם שאתם מוצאים זמן לנשום,
גאים שאתם הולכים כל בוקר לעבודה, גם זה לא מובן מאליו,
זה רק עניין של תרגול ושינוי מחשבה.

אז על מה אתם גאים בעצמכם ??
תרשמו.
לקרוא פעמיים ביום.
זה מרפא בושה