העולם שסביבנו שופע בנופים מרהיבים, בצמחים ובבעלי חיים. הוא שופע בטעמים מיוחדים ורבים – כה רבים, עד ששום אדם לא יוכל לעולם לטעום את כולם. הוא שופע נחלים זורמים, ומשבי רוח, וכל זה רק מה שהטבע הגולמי מספק, מבלי לדבר על העולם החברתי: תרבות, חברויות, אהבות, הומור, מדע, אומנות, מגע – וכל מה שניתן להעלות על הדעת.
לצד גן העדן הזה, יש גם סבל ואסונות בעולם, ואנשים ובעלי חיים שלא זוכים להנות מכל השפע. וכאן נכנסות לתמונה היכולות שלנו לחקור ולבחור.
החיים שלנו הם כמו מבוך אינסופי של אפשרויות, וכל בחירה תוביל אותנו למסלול אחר. זה החופש. לאור המגוון העצום של המסלולים, סביר להניח שישנם מסלולים רבים בהם אנו זוכים גם להנות מהעולם, וגם לעזור לאחרים להנות ממנו. השאיפה הזו, לחיות את חיינו בצורה החיונית ביותר, עומדת בבסיס הגישה שנקראת: השלכנות. היא מושתתת על ההבנה שכל הבחירות שלנו משפיעות על כל מי שסביבנו: על הטבע, על בני האדם ועל עצמנו, והיא שואפת למצוא את הבחירות המתאימות לנו ביותר. אין מדובר בחיי הימנעות, אלא בחיים חיוביים ויצרניים למען הסביבה שלנו.
דוגמה טובה לכך זיהום הנפלט ממכוניות. ידוע לכולנו שהזיהום הזה פוגע לנו בבריאות, וגם משפיע על שינויי האקלים. אך לאף אחד מאיתנו אין יכולת לוותר על כלי תחבורה. לכן, מנקודת מבט השלכנית נעדיף לחפש פתרונות פוזיטיביים לבעיה: החל מפתיחת קבוצת טרמפים אזורית, בה נוכל תמיד לחלוק את הנסיעות ולחסוך בהוצאות דלק ובזיהום, ועד לעידוד השימוש באופניים, למשל ע”י שתילת עצים המטילים צל לאורך המדרכה. הכול בהתאם למקום בו גרים.
בדומה לכך, ניתן למצוא דרכים נוספות להיטיב עם הסביבה, שאינן מסתכמות רק בהקרבה אישית אלא בפתרון פוזיטיבי מעשיר. מרחב האפשרויות שלנו עצום, ומאפשר לנו להתחיל לחסוך בחשמל ע”י בחירות נבונות מבלי לפגוע באיכות החיים שלנו. הוא מאפשר לנו לתמוך בטבע וגם להנות ממנו בו-זמנית, למשל ע”י החלפת הגינות המעוצבות בגינות של צמחי בר מושכי פרפרים ודבורים, או ע”י גגות ירוקים וקירות ירוקים. הטכנולוגיה האקולוגית מאפשרת לנו היום לקדם כמעט כל נושא שנרצה. גם ויתורים שנעשים, יכולים להתבצע תוך שיתוף פעולה חברתי, מחקר אישי וחיפוש חלופות.
נושא אחר בשיח ההשלכני הוא בחירת מקצוע. לאדם הממוצע יש מגוון של מקצועות בהם הוא יכול לעבוד, להרגיש טוב עם העבודה שלו ועדיין להרוויח מספיק כדי להתפרנס. אם הוא רוצה ליישם את השאיפה ההשלכנית להיטיב עם העולם, הוא מוזמן לבחור מתוכם את המקצוע בו יוכל, להערכתו, לתרום במידה הגבוהה ביותר לטבע ולחברה. להחזיק בהשקפת עולם שכזו פירושו לקום בבוקר עם מוטיבציה, בידיעה שאתה הולך לעשות דבר מועיל, וגם להנות מהיום.
מגוון האפשרויות שלנו לפעול למען החברה – נגד אלימות, בעד סחר הוגן, בעד שוויון הזדמנויות כלכלי ועוד – עצום גם הוא, ומתפרש החל מפעילויות התנדבותיות ועד להחלטות במסגרת תפקידים ניהוליים ומדיניים. החל מהעלאת מודעות ועד לבחירת מקצוע שמסייע לאנשים.
אך חשוב מכול, גישה השלכנית מזמינה אותנו לחקור כל הזמן מה עוד ניתן לעשות למען העולם ולמען עצמנו, ומזמינה אותנו להעביר את המידע ואת התובנות שלנו גם לאחרים.
לסיכום:
השלכנות היא השאיפה לחיות חיים חיוניים, בהם יש תרומה לאדם ולטבע והנזק שבהם קטן, ובהם אני עצמי נהנה מנפלאות העולם. השאיפה הזו יכולה להתממש מתוך מקום חיובי, של התפתחות ועשייה, ולאו דווקא ממקום של הימנעות. היא שמה דגש על כל אותם רגעים יפים בעולם, על הפוטנציאל הגלום בו, ועל התנהגות שתאפשר לכמה שיותר אנשים ובעלי חיים להנות ממנו גם הם.
לסרטון קסום בנושא שגם ניתן לשתף בלינק
כתוב יפה.
מעניין שהתמקדתם בפעולות האישיות של האדם מבלי להזכיר את נושא החינוך. בדרך-כלל כאשר מדברים על השלכנות, עיקר הדגש הוא על ההשפעה שלנו דרך הדורות הבאים, אילו צאצאים אנחנו משאירים אחרינו ואיך כולם יחד, גם מאות דורות קדימה, ישפיעו על העולם. השאלה שהכי נשאלת בדיונים האלו היא מה המסר שעלינו להעביר לעתיד, ואיך נכון להעביר אותו.