“אבנים עם לב אדם”

בשנה החולפת יום הזיכרון שעבר בבתים הותיר הרבה מאוד אנשים וכמובן משפחות שכולות בכאב גדול אף יותר. פעילות בארגון נאווה- שהוקם בשנת 2000 על ידי תהילה פרידמן במטרה לתמוך ולסייע למשפחות שכולות מטרור ואסונות, לא יכלו להישאר אדישות לכאב הגדול והולידו את אבנים עם לב אדם- פעילות שנועדה ליצור חיבור בין הציבור הישראלי למשפחות השכולות בארץ ובתפוצות, באמצעות הנחת חלוקי נחל מעוטרים בסמלי אהבה ותמיכה ע”י מתנדבים שלמדו מקרוב את הסיפור האישי והמורשת של החייל שנפל, הניחו אבן על הקבר, ואף הדליקו נר זיכרון תיעדו את הפעילות ושלחו את התיעוד למשפחה השכולה.

בשונה מאומות אחרות, ביהדות נהוג להניח על קבר אבן – האבן מסמלת נצחיות (בשונה מפרחים) המונחת על הקבר מסמלת שהקבר נפקד וביקרו בו אנשים ואנשים אחרים שיעברו לידו יתעניינו בו ויפקדו אותו גם הם- מה שנחשב לכבוד המת. ברמה מיסטית יש הסבורים גם כי האבן משמשת כהזמנה לנפטר לרדת ולשהות בקרבת הקבר בסמוך לביקור

לדברי יוזמת המיזם מיכל וואכטל חלמיש: “בשנה האחרונה הפכנו לעולם מאוד וירטואלי, למדנו לחבק ולהפגין תמיכה דרך הזום, אבל בעיניי אין תחליף לתמיכה שהיא פיזית. לכן היה לנו חשוב להעניק מוחשיות להנצחה ומיזם האבנים הוא הדבר הכי קרוב שאפשר לעשות כדי לחבר את אותן משפחות שכולות לקברי יקיריהן.”

השנה באמצעות האתר שהוקם לפרויקט התקבלו מעל 100 בקשות לאבנים ממשפחות שכולות, קרובי משפחה וחברים בחו״ל ותר מ- 60 בקשות מ-12 מדינות שונות ביניהן נורווגיה, איטליה, בריטניה, צ’כיה וארצות הברית, של משפחות וחברים שנמנע מהם השנה לעלות לקבר ביום הזיכרון. בנוסף הצטרפו למיזם גם 85 מנהלי בתי ספר שלקחו את הפרויקט למימד נוסף – כל תלמיד קיבל חלל ללמוד עליו ולהכין עבורו אבן אישית. ביום הזיכרון התלמידים יניחו את האבן המיוחדת על קבר החלל עליו למדו. לפרויקט נרשמו כבר למעלה מ400 מתנדבים שרוצים לקחת חלק פעיל במיזם, מתוכם גם צלמים שהתנדבו לבוא ולתעד את הנחת האבן והדלקת הנר כדי לשלוח למשפחות השכולות.

חלמיש מוסיפה “מבחינתנו הפרויקט הזה הוא הכי קרוב לדבר האמיתי. אמא שכולה שנמצאת בחו”ל, שכל מה שנשאר לה זה חלקת קבר בארץ והיא לא יכולה לבקר בישראל, יודעת עכשיו שמישהו פקד את החלקה, ניקה אותה, הניח אבן והיה שם. זו דרישת שלום מעבר לים שהיא כמעט פיזית״.