טפו טפו טפו-555

הסימבול האייקוני של היד פרושת האצבעות, שהפך לקמע וסמל להגנה, ברכה ומזל ששימש בעבר כחפץ מסורתי בעל תפקיד מאגי הן בקרב התרבות המוסלמית והן בקרב זו היהודית והפך לחפץ אייקוני המייצג תרבות ואמנות עממית. בתהליך של אבולוציה תרבותית הפך ייצור החמסה למסחרי והיא חדרה לתחומי חיים רבים: לפרסומות וכרזות רחוב, לבתי עסק ולמוסדות ציבור, כמחזיק מפתחות וכתליון למכוניות. שכבות רבות באוכלוסייה עושות כיום שימוש בחמסה והיא הפכה לחלק בלתי נפרד מהזהות הישראלית של ישראל 2019.

התערוכה “555 – גלגולו של מוטיב באמנות ישראלית עכשווית” הכוללת עבודות אינטרפרטציה אישיות של עשרים האמנים המציגים בה. ובנוסף גם 555 חמסות שונות . לדברי מנהלת מוזיאון עין דור כרמלה ארנון, “במשך עשור שכנה בקומה התחתונה של המוזיאון תערוכה קבועה שנקראה “מבוך השלום”. במסגרת ההתחדשות החלטנו לשפץ את החלל ולהפוך אותו למרחב שיוקדש לאמנות עכשווית, יחד עם חנות ליצירות אמנות של יוצרים מקומיים. במהלך חיפושינו אחר התערוכה המתאימה לחנוך את החלל הגענו אל נדים שיבאן, מנהל המוזיאון לאמנות האיסלאם ואיש תרבות משכמו ומעלה, ומצאנו את אשר חיפשנו. צוות המוזיאון בראשות אוצרי התערוכה מלווה את נדידת הבייבי אלינו לצפון צעד צעד, ואנחנו מבטיחים להציג אותו במלוא יופיו לתושבי הצפון”.

למה בחרתם להביא דווקא את התערוכה הזו? ” מוזיאון עין דור הוא אמנם מוזיאון לארכיאולוגיה בהגדרתו, אבל בפעילותו הענפה המוזיאון הוא בעצם מרכז חינוכי- חברתי אשר חורט על דגלו יצירת דיאלוג רב רבדים בין החברה היהודית והחברה הערבית- דרך תכניות הפגשה ארוכות טווח למבוגרים ולנוער, דרך תכניות של מופעים, הרצאות ואירועי תרבות, מוסיקה, סדנאות יצירה ואמנות, ועוד ועוד. נושא התערוכה קמעות, מייצג חיבור טבעי של אמנות עממית בחברה הערבית ובחברה היהודית, חיבור טבעי שנטוע בלב החזון של המוזיאון”

אחד מהאמנים שלוקחים חלק בתערוכה הוא אשרף פואח׳רי אמן ערבי- ישראלי בן 45 חי ויוצר בחיפה. Ashraf Fawakhry, 45, יצירותיו שמוכר בעיקר עם דימוי החמור אותו שילב במעל 1,000 עבודות בפורמטים וטכניקות שונות. מרצה במחלקה לתקשורת חזותית בבצלאל, מרצה לעיצוב גראפי מתקדם. ,שמציג בתערוכה סדרה של 3 כרזות שנקראת טפו טפו טפו, שמבוססות על כרזות ציוניות מימי קום המדינה, שנוצרו במקור במטרה לעודד עליית יהודים לפלשתינה. ופואח׳רי עיבד אותן בכישרון רב לכדי תמונות חמסה שאותה הדפיס ולתצוגה הטביע אותן על אריח.

העבודות של פואח׳רי משקפות את ההתמודדות האישית שלו עם המציאות הישראלית ערבית המורכבת. “ביצירות שלי יש הרבה הומור, אני משתמש בסמלים, ביטויים, מוטיבים, דברי דת, הרבה כאב וצחוק ביחד. מה שנקרא לא יודע אם לבכות או לצחוק. אבל בשנים האחרונות ההומור שלי הפך לציניות, הומור שחור. כל מה שאני חושב ומרגיש נכנס לתוך היצירה, הטכניקה, האמירה.” הוא מספר

אני מנסה דרך היצירות ללמד משהו חדש על קיומו של ה׳אחר׳ הערבי, בצורה שהוא מביע את הדיעות, הרעיונות והאמונות בתוך מרחב של קיום משותף. בין יתר הנושאים אני עוסק כמובן גם בפליטות,בכפרים הנטושים והזיכרון התרבותי”

איך זה מתבטא בחמסות? “בחמסות, חוץ מכיפת הסלע בכרזה אחת, רואים בעצם נוף פסטורלי ריק מאדם, שהעביר את המסר “בואו ליישב את הארץ הריקה” ובכל החמסות, כמובן הכנסתי גם את החמור שהוא מוטיב קבוע ומרכזי ביצירות שלי”.

למה חמור? “מבחינתי חמור אחד מסביר לי הכל. וגם לאחרים. הרבה פעמים בתערוכות ניגשים אלי אנשים ואומרים לי פקחת לי את העיניים ופתחת לי את הראש, הארת לי דברים שלא הייתי מודע להם. אני עושה בחמור שימוש כסמל. החמור מעביר מבחינתי את האפליה ואת המעמד שלי בישראל, ובעיקר את האופן שבו הרחוב הישראלי מסתכל עלי כערבי פלסטיני.”

היצירות שלי מאד ישירות וברורות מבחינה ויזואלית, אני עושה שימוש באלמנטים גרפיים מאד נגישים, משתמש בכל מה שיש לי.” הוא אומר. “האמנות שלי מגיעה ממחויבות אישית לעם שלי, לקיום שלי לישות שלי כאזרח ערבי בישראל. העבודות שלי מאד ביקורתיות-גם כלפי החברה הערבית וגם כלפי החברה הישראלית, זה לא קל.”

“הביקורת שלי מופנית גם לחברה הערבית וגם לחברה היהודית. כלפי החברה הערבית אני מבטא ביקורת על האלימות, על מעמד האישה, על חוסר היכולת שלנו להתאחד ולהצמיח מתוכנו מנהיג אחד כריזמטי חזק שיאסוף את כולם ויוכל להביא אותנו לדו קיום משותף שמאפשר שיח ולדעות שלנו להישמע”

בתערוכה כאמור יוצגו חמסות ופרשנויות אומנותיים של עוד 20 אמנים נוספים ערביים ויהודים שעבור על אחד מהם “החמסה מייצגת משמעות אחרת ומעבירה מסר- וכמו בכל תערוכה לצופים יכולות להיות פרשנויות שונות ליצירות מאלו שהתכוונו היוצרים עצמם.” אומרת לי עדי ניסנבאום ומוסיפה כי מלבד התערוכה המקסימה במהלך חול המועד יתרחשו במוזיאון עוד אירועים רבים, כמו למשל הופעה במסגרת תכנית “מפגשים ספרותיים” עם המוסיקאי יאיר דלאל והמשורר רוני סומק ( 26/9/19), פעילות “בוץ- נייר”- פעילות יצירה בת שלושה ימים לכל המשפחה בטכניקה ייחודית חדשה וטרנדית, ואירוע הקרנה ומפגש של הסרט זוכה פסטיבל קאן  “עניינים אישיים” עם הבמאית מהא חאג’, (31/10/19).  אנחנו מזמינים את כולם לבוא אלינו אל מרגלות התבור ולהינות מהתערוכה היפהפייה ומשלל האירועים והפעילויות שאנו מציעים”.

אירוע הפתיחה החגיגי של התערוכה יתקיים ביום שישי, 20/9/19, בשעה 11:30 בחלל החדש לאמנות עכשווית במוזאון עין דור.