ספר הקורונה הישראלי הראשון שראה אור עכשיו בגרסת שמע
לאורך כל שנת 2020 בהיותו דובר המרכז הרפואי ברזילי, ישב עמוס שביט במחלקות הקורונה של בית החולים, ראה חולי ואף מוות, ערבב יחד מציאות עם דמיון, ומתוך כל זה כתב את הספר “חולה 096”- יצירה מקורית שעוסקת בקורונה, יצירה שנכתבה במחלקות הקורונה של בית החולים ברזילי שבאשקלון – ונוגעת בין היתר במבצע של המוסד להבאת ציוד רפואי לישראל. כעת מעט מאוד זמן אחרי שהספר כבר הפך לרב מכר הספר זוכה גם לגרסת שמע בקולו של השחקן מולי שולמן.
“חברת Icast (סטוריטל) פנתה אלי דרך הוצאת הספרים והציעו לי להקליט את הספר בגרסת שמע” מספר שביט “והאמת היא, שלא ממש התחברתי להקלטות ספרים ששמעתי. במקרה של הספר הזה רציתי דמות שתהיה מעין “ביג לבובסקי” ואז הם הציעו לי לנסות לעבוד עם מולי שולמן שאני מאוד אוהב וזה התאים בול. התוצאה יצאה ממש טוב”
זה הספר הראשון שהוצאת? ביכורים? נכון?
“נכון, ספר ביכורים., הוא עונה ואז מתקן “למעשה, את הספר הראשון שלי כתבתי בתחילת שנות העשרים של חיי. לא פרסמתי אותו, כמובן – הוא היה גרוע, מטופש וילדותי, ובעיקר היה מעין תרגיל לכותבים מתחילים. אבל מאז עשיתי לי מנהג – בכל תחילת עשור לנסות לכתוב ספר. ורק בגיל 50 משהו קרה, דברים התחברו פתאום יחד (קורונה, וסגרים, וטירוף מערכות, ומבצע של המוסד, ואבא שלי שחלה מאוד…), ובעקבותיו נולד הספר, וגם ראה אור.”
איך עלה לך הרעיון לכתוב ספר בתקופה כ”כ עמוסה?
“אומרים שדווקא בתקופות עמוסות כדאי לקחת עוד פרויקטים, לא? הספר נולד בשנת 2020 ולא בכדי – העולם השתגע, לגמרי, וכשהעולם משתגע יש מקום לגעת בחומרי הגלם שצצים למרחב הציבורי ולנסות לעבד אותם לסיפור. מחומרי הגלם הללו בנוי הספר. ובכלל, בכל קטסטרופה עולמית צריך גיבור-על מזדמן שיציל את המצב. ובהיעדר גיבורי על, לקחת על עצמי להמציא אחד, חדש.
ממש לא ידעתי שזה באמת יהפוך לספר. האמת, הייתי מאוד סקפטי. לא באתי ממקום של “אני חייב להגשים חלום ולכתוב ספר”. באתי ממקום של “רק אם יהיה לי ספר מספיק טוב אוציא אותו לאור”. אני שמח שדברים הסתדרו בסוף.”
מה הייתה המטרה בכתיבת הספר? האם אתה מקבל ביטוי להשגתה בתגובות של אנשים שקוראים?
עם פרוץ הקורונה, ובעיקר בעקבות המבצע של המוסד להשגת ציוד רפואי, הסיפור הזה, סיפורו של “חולה 096”, רצה גם הוא להתפרץ ולראות אור. האם הייתה מטרה בכתיבת הספר? שאלה טובה. אני חושב שבשלב ההתחלתי, לפחות, זה היה מעין ניסוי כלים, ניסיון לבחון האם יש לי את זה הפעם, האם הסיפור שהתבשל בראשי מסוגל להתגבש לכדי עלילה אחת קוהרנטית, מעניינת, סוחפת, מעוררת עניין. ואני שמח באמת מהתגובות שאני מקבל. הנה תגובה שקיבלתי השבוע, בווטסאפ, ואני חושב שאומרת (כמעט) הכל – “לראשונה מזה עשור קראתי ספר שלם… מתחילתו ועד סופו”.
נשמע שזה היה תהליך יחסית קצר – כמה זמן באמת זה לקח?
“את הספר כתבתי כשנה – זמן קצר לאחר פרוץ הקורונה ועד ימי החיסונים. כתבתי בכל רגע אפשרי – במחלקות הקורונה של בית החולים, כדובר בית החולים, בלילות, בסגרים ואפילו בשבעה על אבא שלי.”
מאיפה השם לספר?
“גיבור הספר הוא “חולה 096” של מדינת ישראל.
בתחילת משבר הקורונה, אם את זוכרת, כל חולה חדש קיבל מספר. בהתחלה אפילו ידענו את שמם, הם היו מעין סלבס קורונה. ידענו מיהו חולה 1, 2, 3, וכן הלאה.
משלב מסוים התפרסמו רק מספרים.
הגיבור שלי הוא מהחולים הראשונים שאפילו לא “זכו” להיות סלבס קורונה – הוא 96.
אבל הוא מקבל גם את הספרה 0, כי הספר שלי הוא סוג של קריצה לכיוון ג’יימס בונד – הסוכן החשאי 007.
כשכתבתי את הספר התרחש אירוע היסטורי, אפילו דרמטי: ג’יימס בונד מת!
סוכן 007 עלה לשמיים בפיצוץ טילים אדיר, ובכך סיים תהליך היסטורי-תרבותי מהחשובים שנראו כאן: המאצ’ו הגברי האולטימטיבי, מעוז הפטריארכיה האחרון, שלמעשה נולד לפני 60 שנה, עם צביטות בטוסיק ונערות בונד ארוכות רגליים ונטולות אופי, סיים את תפקידו בתרבות העולמית.
משנת 2006 (עם כניסת דניאל קרייג) החל בונד להשתנות ולעבור מטמורפוזות, בדרכו להיות מין גבר חדש ופגיע ורגיש. והמחליפה שלו היא בכלל אישה.
הספר שלי, חולה 096, הוא מעין רקוויאם לג’יימס בונד. רציתי ליצור גיבור תרבות חדש שיציל את העולם כשהוא חולה, מבלי שהוא יוצא בכלל ממיטת בית החולים.
הוא חלש, הכי אנטי גיבור שיש, ומסביבו נשים חזקות שלעשה מובילות אותו כבובה על חוט.”
יש תכניות להמשיך? אולי ספר נוסף להפוך לסדרה וכד’?
מי יודע. אולי ספר נוסף, מכיוון אחר לגמרי לגמרי. או אולי סדרת טלוויזיה. מאוד רוצה לכתוב לטלוויזיה.
הספר יצא לאור, בהוצאת שתים ובעריכת מירי רוזובסקי ומשווק בכל הארץ, בחנויות הספרים, בחנויות ספרי השמע ובאינטרנט בלינקים: Icast ובגרסה דיגיטלית באתר עברית