הכירו את ה”שלומיות” הצעירות שהחליטו לבנות סוכות לנשים אחרות בהתנדבות!

לא ידוע אם המשוררת הלאומית התכוונה לעשות מהפיכה פמיניסטית בשימוש שלה דווקא בשלומית – אישה כפועלת הראשית, אבל היות ובמצוות סוכה נשים פטורות, הבחירה באישה כבונת הסוכה בשיר שנכתב ב1971 היא בהחלט נועזת.

מי שלקחו על עצמן להביא את הפירוש הפמיניסטי הזה לידי ביטוי, הן בנות מדרשיית הרטמן הירושלמית, שכבר לפני 6 שנים החלו לבנות סוכות למען הקהילה באזור מיקום בית הספר, ובשנים האחרונות התמקדו בעיקר בבניית הסוכות לנשים כאקט פמיניסטי יהודי אקטיבי.

השנה לראשונה יצאו 250 התלמידות מכיתות ח-יב’ מגבולות השכונה ובנו 10 סוכות ברחבי ירושליים כולה, גם בשכונות מרוחקות מאזור המדרשייה בקטמון כמו ברמות או גילה. לדברי מיה בודאי בת 35, רכזת המעורבות החברתית של מכון הרטמן: “מדובר בפרויקט התנדבות של כל בית הספר שמתחיל כבר מה1 בספטמבר. אני מעבירה לכל כיתה פניות שמגיעות אלי ופועלות ללמוד את הצרכים של כל משפחה ומקרה ולהכין עבורם את הסוכה. אם יש למשפחה ילדים הבנות מכינות להם הפעלות ומשלבות אותם בבניית הסוכה גם, בנוסף הבנות מכינות דפי הוראות לבניית הסוכה שמשלבים את הלכות סוכה בצורה מצוירת ויצירתית ואוות למשפחה מאפים עוגות ועוגיות ומגיעות לבקר את המשפחה במהלך החג עצמו”

לדברי בודאי “בית הספר כולו דוגל בפמיניזם הדתי. גם בהקשרים של מעורבות חברתית וחסד, אנחנו בוחרות לאמץ פרקטיקות יהודיות – גם עבור בנות. אנחנו בוחרות לאמץ את הפרקטיקות היהודיות גם לבנות.” והיא מוסיפה:

“אחת מהפרקטיקות ההלכתיות היהודיות היא לבנות סוכה. כמו שאנחנו לומדות גמרא, התלמידות שלנו עולות לתורה, וכל הנושא של מעורבות חברתית של תיקון עולם שבה אנחנו רוצות לקחת חלק כנשים. מאוד ברור שבניית סוכה על ידי נשים הוא מעשה של פמיניזים דתי.”

“בואי נודה על האמת-” היא אומרת “זה לא כזה קשה לבנות סוכה. לא צריך הרבה כוח אלא בעיקר שיתוף פעולה. צריך עבודת צוות. התלמידות פועלות לגיוס כספים לקנות את הסוכות מוכרות עוגיות , שוטות מכוניות, מטיילות עם כלבים מוצרי יד שנייה ובכסף הזה נרכשות הסוכות. לבית הספר יש כבר 10 סוכות ויש עוד סוכה או שתיים שנתרמו על ידי אנשים טובים.”

מאז שנכנסה בודאי לריכוז הפרויקט היא העבירה את הדגש בבניית הסוכות של בנות במיוחד לנשים – אל עף שנשים פטורות ממצוות סוכה. “בחג הסוכות יש מעבר למצווה הדתית לשבת בסוכה היבט חברתי- כל השכנים והמשפחות יורדות למטה ובונות סוכה ואנחנו רוצות לחבר את הנשים הללו לכלל ישראל שגם ירגישו חלק. אתמול דיברה איתי אישה חד הורית שמגדלת 4 ילדים. שהגענו אליה דרך חברה שלה שצלצלה והציעה שנבנה לה סוכה. יש לא מעט חברות של אימהות חד הוריות מדברות איתי ומציעות שנעזור להן” היא מספרת. “אותה האמא מאוד שמחה כשצלצלתי להציע שנבנה לה סוכה ואתמול היא דיברה איתי וסיפרה שהבן הגדול שלה בן ה 9 דאג שהן לא התחילו לבנות סוכה בצאת יום הכיפורים (כמו שהרבה אנשים נוהגים כדי לזכות במצווה מיד אחרי הצום)”.

“אתמול בבוקר הגענו לבנות להם את הסוכה וכשהילד חזר מבית הספר חיכתה לו סוכה עם הפתעות ומכתבים שהבנות השאירו. ואנחנו נגיע גם לשמוע מה הוא חושב במהלך החג בעצמנו. החג הוא חג יהודי של כלל ישראל וזה שנשים פטורות מהמצווה לא אומר שהן לא רוצות להיות חלק. לפעמים דווקא לבנות לנשים את הסוכה זה המעשה הכי חשוב והמצווה היא לא רק בניית הסוכה אלא בעיקר הצירוף של כולם למעגל השייכות- האור הוא האור של השמחה שיש לנשים ולילדים ביכולת להרגיש חלק והשלום הוא השלום שיש לנו בתוכנו וכשכולנו ערבים אחד לשני ותומכים אז אנחנו חזקים ועמידים וזו בדיוק המשמעות של סוכות – ואולי זה גם בדיוק מה שהתכוונה לומר לנו בזמנו נעמי שמר”

ואיך אפשר בלי השיר עצמו מבוצע על ידי נעמי שמר האגדית עצמה!

בנות מדרשיית הרטמן ומאיה בודאי שמרכזת את הפרויקט.

קצת רקע על הבנות – ( שם מלא, כיתה מאיפה בארץ אם לא מירושלים) מדרשיית הרטמן בירושליים?