חדשות טובותסביבהצרכנות חברתית

הישראלים שהופכים את הקש לזהב

בישראל משתמשים ביממה במיליון - חמישה מיליון קשי שתיה. ובארה"ב קרוב ל-500 מיליון קשים! ביממה! קשי השתייה – בגלל גודלם וצורתם לא מגיעים למרכזי המחזור ולרוב מוצאים דרכם לימים ולאוקיאנוסים. קשי הפלסטיק הם אחד מהגורמים המרכזיים למותם של בעלי חיים ימיים מזיהום פלסטיק.

כל ילד/ה מכיר/ה את הסיפור על בת הטוחן- עוץ לי גוץ לי, שהצליח להפוך קש לזהב. אין ספק שמדובר באגדה מופלאה עם מוסר השכל חשוב, אבל שני ישראלים צעירים הבינו הלכה למעשה, איך להפוך את פסולת החיטה – הקש, לאחד מהמוצרים הכי משומשים בעולם שטרם נמצא לו עוד תחליף ראוי באמת. וכך הם גם מצמצמים את הפסולת בייצור החיטה וגם מצמצמים את צריכת הפלסטיק המזהם ועל הדרך מביאים הרבה כבוד לישראל שבהקשר הזה ממש זקוקה לו.

כליל וינון שיר בעלי Blu Huna

כליל ויינון שיר זוג צעירים שמגדלים בישוב יודפת בצפון יחד את שתי בנותיהם חיים בזוגיות עוד מהתיכון משגב שבצפון הרחוק עבדו בחברת יהלומים גדולה שבמסגרת העבודה בה הגיעו לאיים הקריביים לאלסקה ולברמודה.

 ינון שחיי בהוואי במשך שנה והיה מחובר לטבע מאוד אמר לכליל לפני 10 שנים ” איזה גאון מי שימצא פתרון לקש הפלסטיק”. “אז לא הבנתי מה הוא רוצה מחיי , אבל אחרי שחזרנו ממסעותינו בעלם, מצאתי את עצמי עובדת בשירות לקוחות וחיפשתי דרך לממש את עצמי, ונזכרתי בשיחה שלנו.” מספרת כליל.

“החוויות הרבות שחווינו בעולם הגדול, והחשיפה לבעיית הפלסטיק העולמית, גרמה לנו להחליט שאנחנו רוצים להקים חברה שתהיה חלק מהפתרון. החלטנו לחזור לארץ ולחפש את העשייה המשמעותית שקרובה לליבנו. אנו מבינים שאנחנו נמצאים בנקודה קריטית, וזה הזמן להוביל את השינוי. עתיד ילדנו- תלוי בהחלטות שאנו עושים היום.

אחרי שנזכרתי בשיחה הזו, באתי לינון ואמרתי לו בהתרגשות- בוא נמצא פתרון לקשיות!  חשבנו מה בטבע יכול לשמש אותנו ולהיות קש. ואז זה היה פשוט- קש מקש! זה משהו טבעי שלא צריך למחזר שעושה בדיוק את מה שהוא צריך לעשות. מאותו רגע, התחלנו מחקר מעמיק, טסנו לראות יצרנים שונים. כשהבנו שהיום בכל העולם התחליף לקשיות פלסטיק מיוצרות ידנית, הבנו שעליינו לפתח ייצור מקומי, שיספק את הצורך המקומי של הקשים”.

Plastic pollution in ocean environmental problem. Turtles can eat plastic tube mistaking them for food. Travel trips recreation sea. Cruise theme marine. Natural materials and summer for copy space.

לחברה שהקימו בחרו לתת את השם BLUE HUNA (בלו הונה)- “הצבה הכחולה”. “את השם “בלו הונה” בחרנו בצורה אסוציטיבית, והוא התקשר אצלנו לצבי הים שנקראים בהוואינית “הונו”. על פי מסורת עתיקה הגולשים בהוואי נושאים תפילה לפני כניסתם למים, ובה הם אומרים “הגני עלי הונה”. פירוש המילה הונה – היא הרוח שמניעה את החיים והעלם”. מספר יינון

גבעול החיטה הוא בעצם קש חלול שבתהליכים נכונים של ניקוי ופסטור הופך לקש לשתייה עמיד ואקולוגי.

“ברחבי העולם מגדלים מאות אלפי דונמים של חיטה”. הוא מוסיף, “מגידול החיטה מפיקים קמח וממנו מאכלים רבים שאנו מכירים. בגידול החיטה יש תוצר לוואי, הקש. בחלק מהמקומות בעולם עוד עושים שימוש בקש- לצורך הזנה של בעלי חיים. אך במרבית העולם מאכילים את בעלי החיים באוכל מהונדס והקש נותר כעול על החקלאים. אנחנו מצאנו שימוש הולם לקש שנותר בשדה- לאחר שהקש עובר ניקוי ופסטור , חיתוך ואריזה הוא משמש אותנו כקש לשתייה. טבעי, מהנה ונפלא!”

החברה פיתחה מודל שבו ייצור הקשים הוא ייצור מקומי בכל מדינה שיש בה צורך בקשים. והיא מספקת את הידע, הטכנולוגיה המתקדמת המכשור, עם התשתית השיווקית במטרה לענות על הצורך החקלאי לפסולת של החיטה וגם לספק גם מוצר איכותי ואקולוגי שיפחית את השימוש בפלסטיק ברחבי העולם.

בתור התחלה פנינו למפעלים באסיה ובאירופה שבהם אנחנו עושים שימוש כרגע בקש ומעבירים אותו תהליכים של פסטור וניקוי ומייבאים אותו לארץ לאריזה והפצה.

לפני כחודשיים שתלו פה בארץ 10 דונם של קש מיוחד בפיתוח ישראלי ראשון מסוגו בעולם המכון הוולקאני של ישראל. “מה שמיוחד בקש הזה, הוא שבנוסף לכל התכונות המצוינות של קש מקש בראש ובראשונה העובדה שהוא מתכלה ב100% והוא זול, גם יש לו עמידות שמאפשרת לו לא להתמוסס במשקה, מתכלה, הקש בפיתוח הישראלי, הוא קש רחב שיכול להתאים לכל המשקאות כולל שייקים. .זהו קש שיגדל בארץ וכל תהליך הייצור יהיה בארץ- קש ישראלי. “פיתחנו מודל שבו ייצור הקשים הוא ייצור מקומי בכל מדינה שיש בה צורך בקשים. החברה שלנו מספקת את הידע, הטכנולוגיה המתקדמת המכשור, עם התשתית השיווקית. וכך נוכל לספק פתרון מיטבי ואלטרנטיבה מצוינת לקשיות הפלסטיק, בקשים מקש!

ביוני הקרוב תגיע עונת הקציר , אנו מתכננים לקצור את השדה עם הטכנולוגיה  החדשה שאנו מפתחים , עם מיכון יחיד מסוגו בעולם אשר שומר על הקש שלם במהלך הקציר ויחד עם זאת אוסף את הזרעים והיבול.

בימים אלה עלה גיוס המונים שהשניים שואפים לגייס באמצעותו 300 אלף ₪. כמובן שיהיו תשורות בעמוד הגיוס אשר יוכלו לבחור על מנת לתרום. “הגיוס מיועד ליצור ופיתוח המכוננות .מתקדמות שיוכלו לאפשר לנו לעבור ל MS PRODACTION של קשים, שיהוו אלטרנטיבה לקשיות הפלסטיק בכמות, באיכות ובמחיר אנו צריכים תמיכה כספית. פיתוח המכונות ועלות הקציר הם כ 300 אלף ובזכות התמיכה של גיוס ההמונים נוכל לממש אותם כעוד צעד להגשמת החלום והחזון שלנו. ומעבר להגדלת הייצור והיכולת לייצר פה בארץ שלנו גם המחיר של הייצור יוכל לרדת ככל שנייצר יותר ונוכל להפחית את השינוע ועלויות הכרוכות בייבוא”

בחריצות ואמונה גדולה במה שהם עושים הצליחה החברה במשך שנה וחודשיים למכור בישראל כבר 2.5 מיליון קשים ולהכניס את הקשים כבר ל-150 עסקים בארץ וכן מתחילים לשווק גם לחו”ל. “אנחנו נמצאים בלא מעט בתי קפה ומעדניות שכבר עשו את ה SWITCH , “הרבה עסקים לא מבינים שגם קשי הנייר שבהם הם עברו לעשות שימוש הם רעים לסביבה לפעמים אפילו יותר מהפלסטיק גלל שהם מכילים ניילון. ואי אפשר למחזר אותם. ולכן כשבבית קפה יש קשים שלנו שהם היחידים בשוק שעשויים מקש מבינים שזה מקום שהחליט לעשות את השינוי באמת וזה תענוג לראות איך זה גדל” משתפת כליל ומוסיפה ש”כמובן מוכרים גם לצרכנים הפרטיים באתר האון ליין באריזות ידידותיות לסביבה כמובן ובמחירים נוחים לכל כיס.” בלינק

ועם כל הטוב הזה לא מספיק אז מה ששבה את ליבי יותר מהכל זו העובדה שמדובר בצרכנות חברתית לכל דבר ועניין- והעשייה החיובית שלהם לא נגמרת ברעיון הגאוני ובחיסכון וצמצום הזיהום בעולם אלא גם בהעסקת אנשים עם צרכים מיוחדים. יינון מציין כי הפעילות היא שיתוף פעולה שנוצר “באמצעות עמותת כוכב הצפון שמעסיקה ומלווה עובדים עם צרכים מיוחדים ומעניקה להם תעסוקה וליווי ומאפשרת להם להתפרנס בכבוד. אצלנו הם אורזים את הקשים באריזות הביתיות בצורה סטרילית ומאפשרים לנו להמשיך ולתרום עוד בצורה הזו לחברה גם במישור החברתי בנוסף לאקולוגי.”

השניים לא מסתפקים רק בקשים- הם מספרים שכבר עובדים חלופות נוספות לחד פעמי במקביל אבל כל מסע של אלף קילומטר מתחיל בצעד אחד קטן ובמקרה הזה כדי לנקות את העולם מהזיהום צריך להתחיל איפה שהוא ואיזה כיף שזה מתחיל אצלנו סוף סוף!

4.2 31 votes
דירוג הכתבה

רקפת פרא

מומחית תוכן חיובי וצרכנות חברתית. מייעצת ומסייעת לחברות וארגונים בתחום השיווק, הדיגיטל והתוכן. עוסקת בכתיבת חדשות טובות משנת 2018 דרך כתיבה במדור החדשות הטובות באתר Mako ועריכת האתר מאז ינואר 2019 וניהולו השוטף בהתנדבות. הקימה את קטגורית הצרכנות החברתית והראשונה לסקר אותה באופן זה. רואה בסיקור חדשות טובות שליחות ופועלת לייצר חדשות כאלו בעצמה. מרצה באוניברסיטאות וארגונים בתחום התוכן החיובי, צרכנות חברתית וחדשות טובות וכמו כן מחברת בין גופים וחברות לטובת פעילות חברתית וצרכנות חיובית.
Subscribe
Notify of
guest

0 Comments
Inline Feedbacks
View all comments
0
Would love your thoughts, please comment.x