בשיעור הראשון שלי בשנה א’ בתואר הראשון ללימודי התקשורת הבנתי משהו שמלווה אותי מאז ועד היום- כדי לייצר תקשורת צריך שצד א’ יעביר מסר לצד ב’ ושצד ב’ יקבל את המסר של צד א’ בלי רעשים ברקע. כך לגבי תקשורת משודרת וכמובן בתקשורת בין אישית. כשחושבים על זה זה קצת מוזר שדווקא בעידן של כל כך הרבה שפע ואפשרויות- אימוג’יים וגיפים אי ההבנה תופסת הרבה יותר מקום מבעבר.
כמה פעמים קיבלתי מסר שהייתי צריכה לחזור ולקרוא שוב ושוב ולשאול את השולח למה התכוון? וכמה פעמים שאלתי את עצמי מה הרגש האמיתי מאחורי הטקסט? מסתבר שאי הבהירות בטקסט לא מעסיקה רק אותי, קרן עזוז אריהן 43, מעצבת גרפית מהר אדר, החליטה להקדיש לפתרון לבעיה הזו את פרויקט הגמר שלה, במסגרת התואר השני במסלול עיצוב וטכנולוגיה בתוכנית לעיצוב תעשייתי בבצלאל.
במסגרת הפרויקט יצרה כלי חדשני לביטוי רגשות במדיה דיגיטלית, באמצעותו יכול המשתמש לבחור בין 8 רגשות ליבה עיקריים, לבחור את עוצמת הרגש וגם לשלב בין מס׳ רגשות שונים יחד. הכלי מאפשר עושר גדול יותר של מבע רגשי במדיות דיגיטליות טקסטואליות מחד וקריאות יותר גדולה לשיח יותר ברור קרוב ואפקטיבי מאידך.
לצורך פיתוח הפלטפורמה ערכה עזוז אריהן מחקר שבחן את האוריינות הרגשית במדיה הדיגיטלית, במטרה לפתח כלים להרחבת אפשרויות הביטוי והפענוח של הודעות טקסט באמצעות מחוות גרפיות, מקרא רגשי עשיר ומרובד, ומקלדת מחוות חדשנית.
הפלטפורמה feelAment (פילאמנט) שפיתחה בעקבותיו מאפשרת קשת רחבה ועשירה של ביטוי רגשות במדיה הדיגיטלית, שבאמצעותה יכולים המשתמשים לבחור את עוצמת הרגש ולהרכיב בין מס׳ רגשות שונים גם יחד.
מאיפה בא הרעיון, מה הצורך שזיהית?
“בשלב המחקרי של הפרויקט קראתי רבות אודות רגשות ובעיות תקשורת, ונתקלתי בכתבה שפורסמה ב״הארץ״ אשר סיפרה על משחקי מחשב שילמדו ילדים אוטיסטים להבחין ברגשות. מקטע מסוים בכתבה תפס אותי במיוחד – ״בעידן הממוסך נפגעת האוריינות הרגשית של כל הילדים. כשילדה נפגשת בגן משחקים עם ילד אחר ואומרת לו ׳איזה טיפש אתה׳, היא רואה את תגובתו. כשהיא כותבת בטיק טוק: ׳אתה טיפש׳, היא לא רואה מה הוא מרגיש. ועל זה נוספה הקורונה והבידוד החברתי״. זה גרם לי לחשוב שגם אנשים ״נורמטיביים״, או למעשה כולם, צריכים לדעת בעידן הממוסך לתעל את הרגש שלהם טוב יותר.
המושג הזה ״אוריינות רגשית״ שנלקח מתחום הפסיכולוגיה החינוכית, מתייחס לתבונה ולתובנה ביחסי אנוש, זו למעשה היכולת שלנו כבני אדם לאמוד ולהבין את מצב רוחו, מזגו ורגשותיו של האחר וכך לתקשר טוב יותר, וכמובן להבין את הרגשות שלי בעצמי.
בעולם הפיזי מימיקה, טון דיבור, הבעות מסייעים לפיענוח שכזה, אך בהודעות טקסט, הדרך המרכזית בה אנו מתקשרים היום, הפרמטרים האלה נעלמים.
צביקה ברגמן בספרו ׳סודות שפת הגוף״ מתייחס לתקשורת בנוסחה ובה תוכן מהווה רק 7% (אינטונציה 24% ושפת גוף 69%) – זה גרם לי לתהות כיצד אנחנו יכולים טכנולוגית לסייע להגברת האוריינות הרגשית במדיה הזו?!”
כמה זמן זה לקח?
כלל העבודה כולל הפן המחקרי שלה והפיתוח ארכו כשנה.
מי סייעו לך ברמה הטכנולוגית?
הפרויקט פותח עד לרמת הדמו (פרוטוטייפ). לצורך זה יצרתי אפיון בסיסי ולאחריו העברתי למתכנת. ישנו תכנון לכלי מפותח שבו יהיו יכולות נוספות, כולל למידת משתמש ותובנות מהדאטא שתצטבר.
מה צריך לקרות כדי שהפלטפורמה תהפוך לנגישה לקהל הרחב?
“הפרויקט כרגע ברמת POC, המהווה בסיס לפיתוח מוצר עתידי. אני מחפשת שותפים אסטרטגיים / משקיעים לצורך פיתוח feelAment התאמתו לקהלים שונים, (לדוגמה ככלי טיפולי עבור אוטיסטים בקליניקה) מתוך מטרה לייצר שפה פשוטה וחדשה לתקשורת בין אישית.”
