לפני תשע שנים השתתפה חלי טביבי ברקת במפגש ייחודי של משפחתה של בעלה הטרי- חג בסיסה” שבו הודלקו נרות בכוסות שבהם הוטבעו תכשיטי זהב. בליל הבסיסה שחל ב א’ ניסן (ראש חודש) שנחשב יום בריאת העולם ומכונה גם ראש השנה למלכים וגם נחשב ליום שבו יוסד המשכן ובהיסטוריה קרו בו דברים טובים לעם ישראל. לציון שלל האירועים הללו נהוג לקיים ערב חגיגי במסגרת המשפחה והחברים שבמהלכו מודים לה’ על כל הטוב.
במסגרת החגיגות שנולדו בחגיגות המשכן ונשתמרו בקרב קהילות ישראל בצפון אפריקה: לוב, טוניסיה, ג’רבה ואלג’יר, ישנם מנהגים שונים בנוגע לדרך הכנת תערובת הבסיסה והתאספות בני המשפחה. “בחגיגה שבה אני השתתפתי לראשונה בחיי” מספרת חלי “הודלקו נרות מיוחדים שבהם טמונים תכשיטי זהב שנחשפים כשהנר נמס.”
בליל הבסיסה כל בני המשפחה מתאספים. כל משתתף בתורו מערבב שמן עם הבסיסה (תערובת של גרגירי חיטה או שעורה קלויים וטחונים בתוספת שקדים, תמרים, סוכר ותבלינים) בעזרת מפתח, עד שהתערובת נעשית דומה לטיט (כמו ‘סולת בלולה בשמן’), מברך את הברכה, ושאר המשתתפים עונים אחריו בצהלולים. הערב כולו סובב סביב הצורך לברך ולהתברך, לזכות ברווחה ולהעניק ממנה לזולת – לכל באי העולם.
“חוויתי התרגשות גדולה לקחת חלק במסורות שקיימת עוד מימי יסוד המשכן ונשמרה עד היום. נפעמתי מהשמחה של כל אחד ואחת בברכת המברך בתורו. בעיקר הרגשתי פספוס אדיר שעד אותו רגע לא הכרתי את המסורות שמכנסת משפחות, מובלת ע”י הנשים ומברכת את את כל בני האדם באשר הם”
החגיגה המקסימה והמרגשת הזו העלתה אצל חלי מחשבה על המנהגים והחגים הנוספים שכמו ליל הבסיסה נשתמרו בקרב יוצאי עדות שונות ולא מוכרים על ידי שאר העם היהודי. “התחלתי לחקור ולחפש עוד מועדים כאלה וכשראיתי שיש המונים התחלתי בעצם את מיזם לוח השנה העברי המתוקן” היא מספרת.
מיזם הלו”ז העברי קובעים מועדים לדורות’ השלים לאחרונה את איסוף, תיעוד ועיבוד העדויות אודות מועדים ממסורות שונות של קהילות ישראל בתפוצות ואיגד את כולם באתר ייעודי שכולל הסברים על כל מועד ומועד באופן נגיש וזמין לאנשי חינוך והציבור הרחב.
במשך שנתיים נאספו עדויות מקהילות ישראל המגוונות והשונות ולבסוף נבחרו 13 מועדים חדשים שנוספו ללוח השנה המוכר, כמו חג הסיגד, המימונה, והסהרנה המוכרים לצד מועדים כמו חג הבנות, חג הבסיסה וחג החינוך, שהם מועדים שפחות מוכרים לציבור הרחב. האתר כולל חוברות ‘סדר חג’, סרטונים לצפייה, מערכי הפעלה ולימוד חווייתיים שמאפשרים למשפחות, קהילות, אנשי הוראה ולציבור הרחב ללמוד על המועדים השונים ולהעמיק במסורות ישראל ולחגוג אותם.
“מבין המועדים בחרנו מועדים, שנחגגו כחגים יהודיים, בעלי משמעות ותוכן יהודיים, ולא חגים לאומיים או מקומיים, שיהודים גם חגגו”,מסבירה חלי “הידע הרב שאספנו ועיבדנו אודות מסורות ישראל השונות נמצא באתר ״הלו”ז העברי ומיועד לאנשי קהילות שמעוניינים להרחיב ולהעמיק את הידע אודות המקורות שמהם מגיעות והמסורות השונות של קהילות ישראל, עבור הקהל הרחב שיהיה ער לאוצרות התרבותיים הקיימים בחברה הישראלית ועבור מערכת החינוך, שבזכות הידע הרב והמונגש באופן אינטראקטיבי, מאפשר לעובדי הוראה להעשיר את מנעד הידע של התלמידים דרך למידה חווייתית. בזכות המסע המשמעותי שעברנו בתהליך שיתוף הציבור אנו מעבירים את המסורת שבעל פה למסורת שבכתב כדי שתשמש את נחלת הרבים”, היא מוסיפה.
למה זה חשוב לדעתך? “החוויה שאני חוויתי אז בליל הבסיסה לפני 5 שנים הייתה כל כך עוצמתית וחזקה, שהיא מלווה אותי עד היום גם אחרי שכבר לקחתי חלק בלילות נוספים ובחגים נוספים בעצמי למה לא לאפשר לכולנו להינות מהעושר העצום הזה? יש לנו עם מדהים וזו הזדמנות נוספת לעשות חיבור בין העדות השונות למרקם ישראלי אחד שלם וככה להכיר עוד זוויות מופלאות של הזרמים השונים בחברה”
הלו”ז העברי כבר משובץ בתכניות החינוך והוכר ע”י משרד החינוך לפני שנה, אז כשהילדים שלכם או של בני המשפחה שלכם יחזרו מבית הספר ויספרו לכם על מועד עברי חדש עם שם שלא היכרתם- תודו לחלי ולשותפיה למיזם קרן אבי חי, משרד החינוך, כל ישראל חברים, החברה למתנ”סים, פדרציית ניו יורק (UJA) ועמותת סנונית לקידום החינוך מתוקשב.
לינק לאתר הלו”ז העברי : www.haluzhaivri.org.il
