הטקסט הוא המסר עצמו

כמי שרואה במילה הכתובה כוח גדול התמזל מזלי לשוחח אתמול עם שמוליק קלוסקי, אמן טקסט אמיתי – שמעבר להיותו קופירייטר שעבד במשרדי הפרסום הגדולים בארץ וחתום על ססמאות ידועות כמו: “הולכים על ארץ נקייה”, “אני נהג מדליק אורות בגשם” ובנוסף אחראי על יותר מ- 200 שירים שהולחנו ובוצעו ע”י מיטב הזמרים והמוסיקאים הישראליים. כמו “שיר בכיף” ששרה קורין אלאל שזכה לקאוורים מוצלחים וכמו השיר “נשבע” ששר חיים משה ונחשב לשיר הישראלי המבוצע ביותר במוזיקה הישראלית עד היום.

ואם זה לא מספיק, הוא עומד מאחורי פרויקטים אמנותיים ייחודיים עבור רשת ב’ ועבור הטלוויזיה הישראלית, ערך מגוון ספרים ומגזינים ומשמש גם ככותב וכעורך ובאמתחתו כבר שני אלבומים בהם הוא שר בעצמו את שיריו.

“הטקסט עבורי הוא דיאלוג מתמשך ונצחי” כמי שנולד בבני ברק, להורים להורים ניצולי שואה ילידי פולין שכל בני משפחותיהם נספו בשואה, גדל והתחנך בבתי ספר חרדיים. בגיל 9 החל ללמוד בגיל תשע לנגן באקורדיון בקונסרבטוריון אנזאגי בבני ברק, ובהמשך למד מוזיקה בתקופות שונות בחייו. “כבר בילדות נמשכתי לשירים, אהבתי לקרוא את ספריהן של המשוררות לאה גולדברג ורחל והתמכרתי לקסם שבמילים.” בגיל 12 התחיל להעלות על הכתב את שיריו הראשונים, ומאז הוא כותב ומלחין.

בנעוריו למד בישיבה תיכונית. הוא למד שנה אחת בישיבת הסדר ולאחר מכן התגייס לצה”ל. לאחר שחרורו מהצבא למד מדע המדינה ופסיכולוגיה. בהמשך עבר להתגורר בתל אביב בה הוא חי עד היום וממשיך לנהל דו שיח עמוק יום יומי עם הבורא.

הוא הספיק לטייל בעולם והספיק לבקר עד כה ביפן, מרוקו, סין, תאילנד, ויאטנאם, לונדון, רוסיה, סקנדינביה ועוד וממשיך ללמוד כל הזמן והספיק להגיע לדרגת מסטר פרקטישנר ב-NLP, למד קבלה, למד משחק בבית ספר לדרמה ולמד פסנתר אצל המורה המיתולוגי אגון קרטן ז”ל.

בשנה הקרובה לקראת סיום חודש הספר העברי, עומד לצאת ספר סיפורים קצרים חדש, שלו. וזאת למרות, שרק לפני ארבעה חודשים הוציא לאור, ספר מקסים חדש “שירים הם פתגמים” שזוכה ( בצדק רב) לתשבחות וכבר מוענק, כמתנת סוף שנה לילדי כיתות ו’ המסיימים את בתי הספר היסודיים בעיר נוף הגליל.

את ספר הסיפורים הקצרים החדש, החליט קלוסקי במי סגר הקורונה “את הספר רציתי לכתוב מזמן כבר כתבתי סיפורים אחדים ועצרתי עם זה. ובימי הסגר לקחתי על עצמי את המשימה להשלים את המשימה. זו בעצם הפעם הראשונה שאני כותב ספר שלם של סיפורים קצרים קצר מלא וזה מהנה מאוד וממלא אותי באנרגיה עצומה”

הספר כולל 24 סיפורים קצרים שכל אחד מהם כולל מאות מילים אך עלילה מלאה ומפותלת עם עומק ודיוק של דמויות ויחסים. “אחד המחשבות שלי, כשהספר יראה אור” הוא משתף “זה לקחת חלק בערב סופרים שבו אוכל לקרוא לקהל סיפור שלם.”

המטרה שלו בסיפורים היא, לספק לקורא חוויה עלילתית ורגשית שלמה ומספקת, על כל רבדיה, באופן מהודק ומדויק. הסיפורים לדבריו “לוכדים רגעים בחיים שלי ושל כולנו, אהבות, אכזבות, תקוות, התפוגגויות וגם נפילות. הכל יהיה בספר.”

בד בבד עם כתיבת הסיפורים הקצרים, כתב קלוסקי גם מספר שירים המתכתבים עם המצב המוזר והבלתי צפוי שניחת על ראש האנושות. בין השירים שזכו לתהודה:

19.3.20 – כל הזכויות שמורות.

“אני רואה בטקסטים מעצימים חשיבות גדולה מאוד” הוא אומר. “התחלתי לחקור את עולם הפתגמים במשך שלוש שנים אספתי כמה מאות פתגמים ומשפטים שונים מתרבויות שונות ממקומות ומזמנים שונים וכמובן גם מהמקורות היהודיים. “כל אחד מהמשפטים מייצג תובנות רחבות ו”פיסות של חכמת חיים” שלבסוף מכל שפע של כמה מאות משפטים שמצא ובחן, הוא זיקק ודייק 60 פתגמים נבחרים כדי ליצור מהם ספר.

איך נעשה הסינון? קבעתי לעצמי שלושה סרגלים ששימשו אותי לבחירה. הראשון פתגמים, קלאסיים, גנריים, גרעיניים ובעלי משקל סגולי משמעותי. הסרגל השני בחן את הרעננות של הפתגמים, שכוחם עדיין יפה, כאלה שעדיין לא נשחקו ולא הפכו לקלישאות חבוטות. והשלישי המסר החיובי שלהם.

בתום העבודה על המשפטים עצמם התחיל לכתוב את הסיפור של כל פתגם- הרקע וההיסטוריה שלו לצד הפרשנות המילולית שלו “כל אחד ואחד מהפתגמים לקח אותי למקום שונה וחדש, כשכל שיר קיבל צביון ייחודי. כשמתבוננים בפתגם ובשיר שלו מגלים שאין חוקיות קבועה ביחסים שבין השניים: שיר אחד יכול לאשש את הפתגם, ושיר אחר יכול להתווכח איתו, להטיל בו ספק, לזרום איתו או לצחוק ביחד איתו. בסוף התהליך נוצר מגוון עשיר של פתגמים, פזמונים ושירים, שבתוכו מתקיים שיח תוסס”.

בסיום השלב הזה וכדי להנפיש את השירים והפתגמים וליצור חוויה רב-חושית שתהלך קסם על הקורא, הוא חיפש מאייר שיבין את מהות הרעיון ואת דקויותיו. המאייר הצעיר אוריאל פלד התחבר לקונספט, וביחד גיבשו רעיון ויזואלי המדבר עם השיר, מפרשו, מפרק אותו, מתווכח איתו, משתעשע על חשבונו או סותר אותו. כך נוצרו 60 ציורים גדולים, מרשימים וצבעוניים ו-60 ציורים קטנים שכל אחד מהם חותם את סיפורו של הפתגם. את הספר, המודפס על דפי כרומו עבים ומשובחים וכרוך בכריכה קשה ומרהיבה, עיצב אלון אור. קלוסקי: “הספר הוא סוג של פסגה ביצירה שלי, ותיעלתי לתוכו את כל העולמות בהם אני חי. הספר בחלקו הוא בעל אוריינטציה ישראלית-יהודית ומחובר עמוקות לשורשינו, ובחלקו מחובר לתובנות אוניברסליות. קוראיו ימצאו בו אבן שואבת לידע, חכמת חיים, שירה, רגישות ואמנות”.

הטקסט הוא לא רק המילים – לאיורים יש תפקיד חשוב בהטמעה המילולית?

“לגמרי. אני זוכר את הרגע הזה שחשבתי שפתגם יכול להיות גם שם של שיר”. הוא נזכר “ואז, ישבתי במשך חודשיים עמוסים, לחבר שירים לפתגמים. בסוף התהליך הבנתי, שצריך להוסיף ממד נוסף של ציורים והתחלתי לחפש מאיירים וציירים ולבסוף החלטתי ללכת עם אוריאל. וישבנו יחד על כל אחד מהשירים המון זמן, שנה שלמה, כדי להנפיש ולדייק את המשמעות וזו הייתה עבודה מדהימה שהפכה אותנו לידידים טובים.”

ומה אתה חושב על ההשפעה של הקורונה בחייך?

“אני לא שייך לזרם האנשים שחושבים שהקורונה היא דבר חיובי. בשמחה הייתי מוותר עליה. אבל אני איש של עשייה שלא שוקט על השמרים ולכן החלטתי שאם כבר סגר, אז זה הזמן לכתוב מסביב לשעון ולהשלים שלי להגשים את ספר הסיפורים הקצרים” וגם עכשיו למרות שירידי שבוע הספר הישראלי בוטלו בגלל הקורונה והיא לגמרי בלמה את התאוצה, הוא סבור ש “חג הספר שואף להטות את ספינת הספרים למסלולה התקין. כמיהותיו של כל סופר, תקוותיו וחלומותיו מנותבים לחג הנפלא הזה – חג הספר העברי.

חג הספר, שבוע הספר חשוב לא רק עבור מכירות הספרים שהם נשמת אפנו, אלא הוא מפנה זרקור אל תרומתו של הספר לחוויה הקיומית, אל העונג שהוא מעניק לנו. לספר יש יכולת מופלאה להפליג איתנו למחוזות הדמיון, להרחיב את התודעה, אין מוצר תרבותי שיודע לעשות את אלה כפי שעושה ספר.”

“כדי לאפשר לכמה שיותר אנשים שמחפשים תכנים חיוביים אצלנו, נשתף בכל יום שישי את אחד הפתגמים המשולבים בקסם השירים והאיורים מתוך ספרו של שמוליק קלוסקי, בפינה חדשה שתישא את שם הספר – היא לא תחליף את החוויה של העיון והקריאה בספר הפיזי אבל תעביר ניחוח של מסרים מעצימים -יש למה לחכות.”