קוראי המחשבות

תארו לעצמכם מה היה קורה אילו היינו יכולים לקרוא מחשבות?
אם כל מה שמתרוצץ לנו במוח היה חשוף וגלוי כמו שהוא?
פחד אלוהים ☺
לאף אחד לא הייתה פרטיות ואפשרות חופשית לחשוב מה שבא לו,
עולם חשוף היה מתהלך פה,
כאוס אמיתי.
יש בזה משהו די מפחיד ולא ממש פשוט לעיכול…

אז מזל שאנחנו לא יכולים לקרוא מחשבות, ובכל זאת לא מעט אנחנו פועלים כאילו יש בנו את היכולת לעשות את זה.
כמה פעמים אנחנו פועלים בעולם מעצם העובדה שאנחנו מייחסים לעצמנו יכולת קריאת מחשבות של אחרים ?
כמה פעמים נמנעתם מ:
לבקש עזרה,
לפנות לבקש משהו,
להציע משהו,
רק כי המחשבה שניהלה אתכם היתה ש: זה בטח לא מתאים לו, הוא יחשוב עלי מחשבות כאלו ואחרות, הוא בטח לא ירצה כי הוא אדם כזה וכזה ובטח הוא חושב ש…

ההצעה שאני שמה פה היא להתבונן על האשליה הזו שיש בנו יכולת לקרוא מחשבות.

תנו לעצמכם כמה רגעים לתהות סביב השאלות –
מי אני שאני יודע מה הוא חושב?
מי אני ?
למה אני מאפשר בכלל לעצמי לקחת אחריות על המחשבות של מישהו אחר??
ממתי קריאת מחשבות הפכה להיות יכולת ?
הרי אין לי בכלל מושג מה קורה לו בחיים, מה קורה ביקום המקביל שהוא העולם שלו…
אני לא באמת יודע מה קורה בתוך הראש שלו …

אנחנו יכולים להגיד לעצמנו שאנחנו יודעים, שאנחנו מכירים אותו אבל האמת היא שאף אחד לא באמת מכיר אף אחד, לא ממש, לא מבפנים ואיך שלא תהפכו את זה אנחנו לא יודעים לקרוא מחשבות ואולי הגיע הזמן שנהיה קצת צנועים במקום הזה וניקח צעד אחורה.
התפיסה הזו מזמינה אותנו להיות במקום של ענווה עם קבלה עמוקה שהאמת הפשוטה היא שאין לנו מושג קלוש מה קורה במחשבות של אחרים, בינינו , יש לנו בקושי מושג מה קורה במחשבות שלנו, אז אולי הגיע הזמן לגנוז את היוהרה הזו ולהתיימר שביכולתנו לדעת מה הצד השני חושב…

זה תהליך לא פשוט ללמוד לקחת אחריות רק למחשבות שלנו, ברגע שנסכים להבין עמוק בפנים את הרעיון הזה נוכל יותר בקלות –
לפנות לאחרים,
לבקש עזרה,
להזמין ולהציע דברים,
לדבר עם אנשים,
ללמוד להניח בצד את היומרה הזו שיש לנו בכלל את האפשרות לדעת מה אחרים חושבים ,לזכור שהמחשבות שלהם, הם בדיוק כך- שלהם.
אנחנו צריכים רק לדעת שאנחנו רוצים לבקש עזרה, או לפנות, או להציע, מכאן והלאה זה ממש כבר לא שלנו…

והאמת היא שאנחנו עושים את זה כל הזמן, כל יום , כל רגע, בכל מערכת יחסים אפשרית, מקבלים החלטות מה להגיד או לעשות , מה לדבר או להשמיע על סמך המחשבה הזו שאנחנו בטוחים מה הצד השני בטח חושב.
תארו לעצמכם את תחושת החופש האינסופית הזו כאשר נשחרר את האחריות על מחשבות של אחרים, כמה אפשרויות זה פותח – להציע, לפנות, לבקש…

אז בפעם הבאה שאתם מוצאים את עצמכם נמנעים מלבקש עזרה, להציע הצעה, לבדוק אפשרות, רק כי אתם בטוחים שאתם יודעים מה הצד השני חושב, אני מזמינה אתכם לעצור רגע, לקחת צעד אחורה למקום של צניעות וענווה, ולהזכיר לעצמכם שיש לכם יכולת ואפשרות לקרוא רק את המחשבות של עצמכם,

ולשחרר את כל השאר …