עת לחפור-פילנתרופיה מעשית.
יש משהו בעתיקות שמדבר אלינו הישראלים באופן מיוחד. יכול להיות שמדובר ברצון העז להמשיך ולהוכיח את הקשר ההיסטורי העתיק לאדמה, או שמדובר בגנטיקה עתיקה של אהבה לחפירות. מה שלא תהיה התשובה, אין ספק שיש משהו מרגש במציאת גלויים עתיקים. אבל מתי בפעם האחרונה השתתפתם בחפירות ארכיאולוגיות בישראל?
אם עד כה נהרו ישראלים רבים לבקר במערות בית גוברין הרי שהחל מהקיץ נוכל ליהנות מביקור מרתק ומרגש במרישה הסמוכה שבה נוכל ממש לחפור ולגלות ממצאים, חפצים או חלקי חפצים עתיקים מהתקופה ההלניסטית של המאה השנייה לפני הספירה.
עד היום התקיים אתר החפירות הארכיאולוגיות של המכון לסמינרים ארכיאולגים Dig For A day שמאפשר לקבוצות ומשפחות להגיע למערות מרשה בבית גוברין להדרכה שבמרכזה יוכלו להשתתף באופן פעיל בחפירה ארכיאולוגית באחת ממערות תל מרשה, בסינון ובחינת הממצאים, בלמידה על החרסים שנמצאו ובטיול מיוחד בזחילה במערות שטרם נחקרו.
לדברי לנה דרובצבסקי 35 מדריכה ותיקה בסמינרים הארכיאולוגים כמעט עשור במערות והתמכרתי מהרגע הראשון. וההתמכרות רק הולכת ומעמיקה תרתי משמע. עד היום החפירות וההדרכות שהתקיימו באתר התבצעו על ידי תיירים והחלטנו לפתוח את הפעילות גם לישראלים.
“מאז שעליתי לארץ מרוסיה כילדה”היא מספרת “ועד לפני כמעט עשר שנים כשהגעתי לאתר בפעם הראשונה, לא הרגשתי את החיבור לארץ. תמיד הרגשתי שאין לי שורש ושונה מילדים ישראלים שנולדו פה ומחוברים לאדמה ועד כמה שזה יכול להישמע מוזר החפירות במרישה והחפירות במיוחד עם ילדים ישראלים קושרת אותי למדינה בצורה עצומה.” אחד מהנתונים המדהימים אודות אתר החפירות מרישה הוא שבמשך שלושים וחמש שנות קיומו חפרו בו כמיליון אנשים שכמעט אף אחד מהם לא ישראלי!
למה ישראלים לא לקחו חלק בחפירות עד כה? “האתר במקור הוקם לצרכי מחקר על ידי יהודים אמריקאים שכנראה בגלל הקשרים והחיבור שלהם הביאו לפה תיירים גם מתוך חשיבה לחבר בדרך הזו את יהדות ארה”ב ובהמשך יהודים מכל העולם. זה לא שאם פנו ישראלים אמרו להם לא. אבל לא התקיימה פעילות שיווק ממוקדת עבור ישראלים. וזה השתנה עכשיו לשמחתי הגדולה”
מה משמח אותך בזה? בעיקר משמחת אותי העובדה שישראלים יוכלו לחוות את הקשר והחיבור שלהם להיסטוריה שלהם. זה ברמה הערכית אבל ברמה הפרקטית, ככל שמגיעים לפה יותר אנשים אז יש יותר ממצאים לשלוח למחקר. ומה שמאפשר את המחקר זה התשלום עבור ההדרכות – אנחנו לא עמותה ולא מקבלים תרומות והפעילות מאפשרת בעצם את המחקר. המחקר מאפשר לנו ידע וידע זה כוח.
יש הבדל בין חפירות של ישראלים לחפירות של תיירים? “יש הבדל עצום. ישראלים מוצאים בממוצע כמויות יותר גדולות מהתיירים בכל חפירה יוצאים עם דליים מלאים בממצאים” איך את מסבירה את זה? “הם לא מפחדים לגעת באדמה שהם מרגישים ששייכת להם. הישראלים לא מפחדים להתלכלך. הם ניגשים מיד למשימה ויש להם איזה דחף פנימי שמאפשר להם להגיע יותר עמוק- זה משהו בתרבות. הישירות של הישראליים והרצון שלהם להגיע למקור זה אולי נשמע מוזר אבל ממש רואים את זה בצורה ברורה”
ומה חופרים? “אנחנו חופרים במערות תת קרקעיות שנמצאות במרישה שהייתה בתקופה היונית בירת מחוז דרום של ארץ ישראל. העיר חרבה במהלך המאה ה 2 לפני הספירה. המערות האלה היו פעם מחסנים שאנשים חפרו מתחת לבתים והם עבדו בהם או אחסנו בהם חפצים. כשהתושבים עזבו את העיר נשארו בה הרבה חפצים ופסולת כמו גם שרידים של מבנים. המערות התמלאו בשרידי העיר ותכולת העיר – נקברו בתוך האדמה לפני 2200 שנה כקפסולת זמן ועכשיו יש לנו הזדמנות לחשוף אותם”
לנו יש אפשרויות אינסופיות למצוא ממצאים עתיקים. אנשים שמגיעים מוציאים דליים של חפצים. כל החומרים עוברים לרשות העתיקות למחקרים. הכסף שהמבקרים משלמים עבור ההדרכה משמש למחקר של הממצאים.
“אם תשאלי אותי, היכולת לגעת בממצא מאפשרת לנו לחקור את בני האדם הכל כך רחוקים מאיתנו ולחפש אחר כך בבית את המקום בו הדבר הזה נוגע בנו אישית. זה יכול להיות חיבור להיסטוריה של הארץ או לטבע האנושי שהביא בני אדם לעשות דברים שמסתבר הרבה יותר הגיוניים וקרובים אלינו משחשבנו”.
“הארכיאולוגיה יכולה להיות משהו שמאחד אותנו, את כולנו, אך גם מייחד אותנו ואת התרבויות השונות, יש משהו במגע המוחשי שאין שני לו, זה קשר שאי אפשר להתחמק ממנו, להתכחש לו, וזה נותן לאנשים מודרניים פרספקטיבה מאד בריאה. בין אם זה לראות את עצמם כחלק ממשהו הרבה יותר גדול מרק כאן ועכשיו, ובין אם כמו שאני אומרת לקבוצות שפוגשת – תזכורת נחוצה לאנשים מודרניים שיתכן ויבוא יום וגם אנחנו לא נהיה פה – ולשאול האם מה שאני השארתי היום על קיומי הינן דברים שאני אהיה גאה שיספרו דרכם עלי מי אני הייתי.”
