בחנוכה הייתי בחדר בריחה עם המשפחה. היה מקסים, ויצאנו בשעה וכמה דקות (אבל רק כי אחת החידות בחדר לא עבדה כמו שצריך, כמובן. ולא משום סיבה אחרת). כשיצאנו לחלל המרכזי שמתי לב שעל המקרר לשימוש הצוות תלוי שלט.
כבר דובר פה קצת על מיחזור, ומדובר עליו בכל מקום אחר. פלסטיקים, מים, ניילון, בטריות, זכוכית ועוד כהנה וכהנה. המודעות היום הולכת וגוברת ב”ה, וזו התפתחות מדהימה. ממש בכל מקום מחזור הוא הנושא החם וכמות הקמפיינים היא מסחררת.
אבל מכירים את התחושה שאתם כל כך עמוק בתוך נושא, שאיכשהו הוא כבר קצת מטושטש לכם? ההרגשה שאתם במין קלואוז אפ כבר יותר מדי זמן, ואתם צריכים רגע להתבונן שוב על הכל מרחוק כדי לקבל את הפרספקטיבה הנכונה? כאילו משפט אחד שיגידו לכם, הגדרה מחדש של כל הרעיון תאפס אתכם שוב.
ובכן, אני לא ידעתי שהייתי שם. אבל מתברר שכן… מה שהיה כתוב בשלט הייתה עובדה אחת, שמשום מה גם הרגישה לי בטעם של פעם, וערערה אותי יותר משציפיתי:
איכשהו, זה הדגיש לי את האבסורד שבחד-פעמי יותר מכל קמפיין אחר ששמעתי לאחרונה. הראה לי שבמאקרו, אנחנו בעצם קצת מגוחכים. כן, זה נוח לכל אחד באופן אינדיבידואלי- אבל ככלל, כל העניין הזה לא כל כך משתלם לנו. אולי עדיף שנשטוף כפיות…
