הכירו את האנשים שמכשירים את המנהיגים של הדורות הבאים!
בין אם תהיו מרוצים מתוצאות הבחירות שיתקיימו בשבוע הבא ובין אם לאו אחד הדברים שבוודאי נוכל להסכים עליו כולנו הוא כי יש להכשיר כל הזמן את הדור הבא של המנהיגים כי המנהיגים הנוכחיים לא נעשים צעירים יותר. בישראל יש מספר גופים וארגונים שלקחו על עצמם לפתח מנהיגות בקרב בני נוער וצעירים בחברה הישראלית והם עושים איתם דברים מדהימים ומשני חיים אבל מה קורה איתם אחרי הצבא? מה יכול לכוון אותם לכיוון של מנהיגות והשפעה גם בהמשך?
עד כמה המנהיגים שלנו משכילים? עד כמה היינו מעוניינים לשנות את האופן שבו פועלת ההנהגה בישראל בתחומים השונים? לא רק בפוליטיקה אלא גם בחינוך, בממשל, בעיריות, בעמותות? בעולם כולו הכח הגדול ביותר לחולל שינויים מגיע מסטודנטים שלהם גם אנרגיה וגם כוח. ולכן תכנית חדשה שתיפתח השנה ללימודי מנהיגות לתואר ראשון טומנת בחובה הרבה מאוד תקווה והשראה לעתיד.
באוקטובר הקרוב תיפתח לראשונה בתולדות המדינה תוכנית גל ע”ש גל ארליך ז”ל שנרצח בהונדורס, ששמה לה למטרה לעודד ולפתח מנהיגות איכותית ומובילה בישראל. ולראשונה תאפשר לבוגריה במסגרת לימודי התואר הראשון בתחום המנהל ממשל ומשפט גם הכשרה ייחודית שכוללת מלגת לימודים בסך 10,000 ש”ח ובסוף הלימודים גם סיור לימודי בארה”ב.
מי שעומדים מאחוריה הם קובי ברדה, בן 45 מחולון ושחף ארליך,46 מנס ציונה. ברדה מנהל את הבלוג הפוליטי BARDEA.ORG ומומחה ליחסי ישראל-ארה”ב והפרשן לפוליטיקה אמריקאית של ערוץ 20 . וגם פרסם את הספר: “המפתח להבנת דונאלד ג’יי טראמפ” בפברואר השנה. ארליך לעומתו התמחה בכלכלה ועסק בתחומים שונים הקשורים לנושא וכיום משמש כמנכ”ל חברת טריא ישראל.
שני החברים נפגשו במסגרת לימודי התואר הראשון של שניהם באקדמית תל אביב יפו לפני 20 שנה כשברדה שימש כיו”ר אגודת הסטודנטים וארליך כגזבר. מאבק סטודנטים גדול שהתקיים בתקופה ההיא להורדת שכר הלימוד שכלל מחאה סטודנטיאלית גדולה בהנהגתם לא צלח והם התחילו לחקור את הנושא יותר לעומק שבסופה הקימו יחד את תכנית שנודעה אז בשם “גם אני אהיה סטודנט” והיום ידועה בשם “חינוך לפסגות” בה משמש ארליך כחבר בוועד המנהל עד היום בעוד ברדה המשיך לתמוך בתכנית מרגע הגיית הרעיון מבחוץ. התכנית הפכה להצלחה מסחררת ומגיעה להישגים ולתוצאות יוצאות מן הכלל בתחום החינוך.
לדברי ברדה “גילינו שאוכלוסיית התלמידים המוגדרים כ”טובים” לא מטופחת ואחוז גבוה מהם לא מגיע ללימודים גבוהים או אף מסיים את לימודי התיכון. בעקבות כך החליטו לסייע להם למצות את כישוריהם הלימודיים והחברתיים באופן שיאפשר להם לרכוש בעתיד השכלה גבוהה ולהשתלב ולתרום לחברה.”
ואיך עלה הרעיון להקים את התכנית ללימודים האקדמאיים?
ברדה מספר כי במסגרת התזה שלו, ערך מחקר על ארגון איפא”ק במסגרת תוכנית רודרמן ללימודי יהדות ארה”ב באוניברסיטת חיפה. שבמהלכו למד את הפעילות האוונגליסטית לטיפוח מנהיגות קהילתית בארה”ב הנלמדת באוניברסיטאות. ההצלחה של האוונגליסטים בתרבות האמריקאית הדהימה אותו והוא תהה מדוע בישראל לא נוהגים באופן דומה. קובי מוסיף כי “הבנתי שלימודים אקדמיים כאלה חסרים בישראל ורציתי לפתח תכנית כזאת. שתכשיר את דור המנהיגות העכשווי והעתידי.
“הצורך ביזום עתודה מנהיגותית, בולט וברור לא רק במישור הלאומי, אלא גם בזה הקהילתי-מקומי, והארגוני-כלכלי”,מספר ברדה “ולכן עבדנו לפתח תכנית שחבריה יהיו חלק מקבוצה דינמית העוסקת במנהיגות, דנה בסוגיות משמעותיות בחברה הישראלית ונחשפת לכלים לפיתוח אישי, להובלה וליזמות.” התכנית תשלב לימודים לתואר ראשון במינהל ממשל ומשפט, עם מעטפת של הכשרה מעשית באמצעות לימודי תעודה במגוון תחומים המרכיבים את מלאכת ההנהגה הקהילתית, וביניהם: גישור, דוברות, ניהול רשתות חברתיות, גיוס משאבים, ניהול מלכ”רים וכיו”ב. “אנו רואים בהכשרת דור העתיד שליחות וציונות מהמעלה הראשונה”.אומר לי ארליך”
תפקידו של ארליך בתכנית גל, בשונה מהתכנית הראשונה שהובילה לעמותת חינוך לפסגות בה הוא משמש עד היום כחבר בוועד המנהל ועד לפני תקופה אף שימש כיו”ר שלה, בשונה מברדה שהגה את הרעיון והוביל לפתיחתו שהמשיך ללוות את הפעילות מבחוץ. הפעם מי שמלווה את התכנית מבחוץ הוא ארליך, שסייע לגיוס הכספים ומי שמלווה את הפעילות וישמש כמנכ”ל התכנית הוא ברדה. שם התכנית נבחר להנציח את אחיו של ארליך גל ארליך ז”ל שנרצח בהונדורס בשנת 2001 תוך שהוא מנסה להציל את חברתו שהותקפה ע”י שודדים שניסו לאנוס אותה. “התכנית מתייחסת לעתיד והיא דרך נפלאה להנצחה של מעשה גבורה” מסכם ברדה.
איך מתקבלים לתכנית?
פרסמנו קול קורא ויצרנו קשר עם ארגונים שונים כמו Lead, פנימה, דרכינו וכמו הצבא ועוד, כדי לאתר צעירים מתאימים שאליהם פנינו וצעירים רבים אחרים גם פנו אלינו מתוך עשרות מועמדים שהגיעו למיונים התקבלו עד כה 13 ואנחנו עוד מחפשים להשלים את המחזור ולהגיע ל-25 סטודנטים” המועמדים צריכים לעמוד בתנאי הסף לקבלה ובנוסף להיות בעלי ניסיון מנהיגותי קודם מוכח שצריך לבוא לידי ביטוי בקורות חיים שידגימו ניסיון בהובלה ובמנהיגות בתחום הקהילתי / החינוכי/ הפוליטי וכן יכללו תיאור חזון עתידי לשינוי. בנוסף המועמדים מתבקשים לשלוח מכתב (250 מילים בלבד) בו הם מפרטים מדוע הם מעוניינים ומתאימים לתכנית ולצרף שני מכתבי המלצה.
בהמשך המועמדים מוזמנים לוועדת קבלה שבה חברים ארבעת מנחי התכנית אהוד עוזיאל- רכז קהילתיות ואקטיביזם שעוסק בפיתוח וקידום מדיניות ציבורית, בשיתוף עיריית ירושלים וגורמי ממשל נוספים, תומר אושרי- רכז פיתוח מנהיגות שבמהלך 20 השנים האחרונות עוסק תומר בחינוך הפורמלי והבלתי פורמלי ובשילוב ביניהם. עוזיאל וכהן ישמשו כמלווים ומנטורים בתכנית וילוו את הסטודנטים בכל שלוש השנים מעבר לתחום הלימודי גם ברמה החברתית במטרה להפוך אותם לקהילה. בנוסף יושב בוועדה גם משה יפה סמנכ”ל השיווק של המרכז האקדמי שערי מדע ומשפט השותפה לפעילות.
הוועדה מתרשמת מהם מספר ברדה “המנעד מאוד רחב גם ברמה הגילאית הסטודנטית הצעירה ביותר שהתקבלה בת 20 ולעומתה יש סטודנט בן 48. עד כה התקבלו אנשים בעלי סיפורי חיים מעוררי הערצה, החל מפליט שברח כילד מסודאן וכיום מפעיל ארגון התומך בפליטים, עבור באשה חרדית שפתחה מרכזי הכשרה לנשים, דרך פעילה חברתית שהקימה יחידות פיקוח הורים המסיירים לדבר עם נערים ונערות ועוד ועוד”.
את אחד מהקורסים בתכנית הלימודים יעביר ברדה בעצמו והיא תעסוק במבוא לדוברות. בשנה השנייה יעביר קורס בנושא החברה האזרחית האמריקאית ובשנה השלישית קורס בנושא שדולות וכך יצא שבכל אחת משלוש השנים יעביר ברדה קןרס . הלימודים מתקיימים במכללת שערי מדע ומשפט בקמפוס בהוד השרון. הלימודים בימי ראשון ושלישי אחה”צ ובשישי בצהריים. “התכנית מאוד אינטנסיבית” הוא אומר ומוסיף אבל מצד שני מאפשרת לסטודנטים לנהל חיים תקינים”
למה בחרתם לקיים סיור לארה”ב כחלק ממסגרת הלימודים בשנה השלישית?
“הסיבה שבגללה הסיור לארה”ב יתקיים. היא הקשר להתחלה של הרעיון- ע”פ המודל האוונגליסטי שהוא מודל של נתינה לקהילה. מה שנעשה בסיור הזה היא נפגוש שורות שונות של החברה האזרחית בארה”ב ונראה כיצד הם מיצרים את ההנהגה באופן כזה שיוכלו ללמוד ולהפנים ולהחזיר את זה איתם חזרה לישראל. הנושא הזה מיוצג בצורה טובה בארה”ב ובאותה המידה אפשר היה לעשות את זה גם באנגליה
בוריס ג’ונסון ראש ממשלת אנגליה אמר השבוע לתלמידי הגן כי הלימודים באוניברסיטה הם בזבוז זמן- מה דעתך? “נראה לי שהדברים נאמרו בהומור” צוחק ברדה, “אבל אם להתייחס לרגע לנושא העתיד של העולם האקדמי והרלוונטיות שלו בעתיד, אחת הבעיות הכי קשות בנושא ההשכלה הגבוהה. המיליניאאלס מעדיפים לגשת ללימודי קורסים קצרים ולא ללימודי תואר ארוכים יותר גם כי זה מאוד יקר וגם הם קצת יותר עצלנים מהדורות לפניהם, והם מעדיפים לעשות שורה ארוכה מאוד ארוכה של קורסים
שוק התעסוקה היום לא דומה למה שהיה להורים שלנו שנכנסו לעבודה בבנק והמשיכו לעבוד בו 50 שנה. היום השינויים גדולים ומהירים ונדרשת הבנה בהרבה מאוד תחומים שונים. אבל אני עדיין יודע לומר כי לכל מי שיש ויהיה תואר אקדמי סיכויי התעסוקה וההכנסה שלו יהיו גדולים בהרבה ממי שלא. ובנוסף הקדמה החברתית כולה בנויה בין היתר על המחקר וזה לא ישתנה. כמו במערכת החינוך כולה גם האוניברסיטאות יצטרכו לבצע שינויים ועדכונים וזה כבר קורה – גם בתכנית שלנו כבר ניתן לראות הרבה מאוד גיוון וקורסים, הרבה מאוד דגש על הפרקטיקה והיכולת לעשות שימוש מעשי בידע, מפגשים עם אנשים שונים מתוך העולמות
על מנת להגיש מועמדות לתוכנית או לקבל פרטים יש לחייג למס’ 5909*
