לאחרונה מושמע לא מעט שיר חדש שכתב דורון מדלי והלחין עידן רייכל ומבצעים יחד שורה ארוכה של זמרים מכל קצוות המוסיקה הישראלית- במסר מאחד ומלכד. אבל אם יש משהו שמלכד ומאחד את כולנו יותר מכל זה הנוכחות המשותפת בבתי העלמין ביום הזיכרון.
“השנה לאור המציאות המתוחה ברצועת עזה אי אפשר שלא לחשוב על המחירים הכבדים ועל השכול שאנו משלמים עבור החיים שלנו בארץ”. אומר אמיר רימון בן 36 מגבעתיים שמרכז בעשור האחרון את אירועי הזיכרון של הנוער העובד והלומד ובכללם את פרויקט “זר לנופל” – יוזמה של היחידה להנצחת החייל במשרד הביטחון. “השנה יחולקו 15,000 יותר זרים מאשר בשנה שעברה” הוא מציין.
מחר (רביעי) בבוקר, יום הזיכרון לחללי מערכות ישראל ונפגעי פעולות האיבה, יגיעו יחד עם חניכי הנוער העובד והלומד גם רון, ורימה לבתי עלמין שונים ברחבי הארץ על מנת לחלק זרי פרחים למשפחות השכולות הפוקדות את קברי יקירהם שנפלו במערכות ישראל. רון רימה הם שניים מתוך 5,000 חניכי ומדריכי הנוער העובד והלומד שיתפרסו בלמעלה מ- 130 בתי עלמין ברחבי הארץ מאילת ועד מטולה, ויחלקו זרי פרחים של חרציות גרברות וורדים, למשפחות השכולות – ללא תשלום.
הפרויקט נולד כמענה לצורך לפני 38 שנים, כאשר הובן כי חלק ממוכרי הפרחים מפקיעים מחירים דווקא ביום הזיכרון. על מנת לאפשר לכל משפחה ללא קשר למצבה הכלכלי, להניח זר פרחים על קבר יקירה שנפל בקרב או באחת מפעולות האיבה, הוחלט על מבצע ארצי רחב היקף של חניכי הנוער העובד והלומד בשיתוף עם היחידה להנצחת החייל – אגף משפחות והנצחה (משרד הביטחון), לחלוקת זרים ללא תשלום לכלל המשפחות השכולות.
את הזרים רוכש האגף להנצחת החייל, ב-60% פחות נערך השוק. מהחקלאים שבעשייה הזו גם תורמים את חלקם ליוזמה.ס
“מי שחושב שיש חומות בעם טועה”
“השכול הוא של כולנו”, אומרת רימה עווידה, בת 23, רכזת קן סאג’ור. רימה, שהתנדבה לשירות לאומי-אזרחי בתנועת הנוער העובד והלומד והמשיכה את פעילותה כרכזת, תחלק זרים גם השנה עם חניכיה בבית העלמין בסאג’ור, הן בערב יום הזיכרון והן בבוקר היום הזיכרון.
“לכפר סאג’ור יש 13 חללים שהם חלק מאיתנו, בין אם יש קירבה משפחתית או לא. אבא שלי ואח שלי שירתו בצבא, המשפחה ממנה אני באה מחוברת לארץ הזו, לאדמה הזו, ואלו השורשים שלי.
בעיני לכאב אין דת ואין שם, הוא שייך לכולם, בין אם הוא יהודי, דרוזי או מוסלמי. ומפה בא גם הציווי שלנו להגן על המדינה, על האדמה עליה אנחנו חיים וחולקים ביחד.
“בכל שנה מרגש אותי לראות את כל תושבי הכפר, לא משנה השיוך המשפחתי ואם מדובר במשפחה שכולה או לא, מגיעים לבית העלמין מתייצבים באחד ומשתתפים בטקסים לזכר הנופלים. עצם זה שאנו כעדה הדרוזית לוקחים חלק ביום הזה זה מרגש וזה מחבר אותנו לכל מי שנמצא באותם רגעים בבתי עלמין אחרים.
“למי שחושב שיש חומות בתוך העם, אני אומרת שזו טעות, אנחנו כעדה הדרוזית פועלים בתוך התנועה ביחד עם קנים אחרים ונחשפים לכל החלקים בעם. ואת אותה הלכידות שקיימת בתוך התנועה בין הקנים היהודיים, הדרוזיים והערביים הייתי שמחה וכמהה לראות מתקיימת בעם כולו, לא רק ביום הזיכרון.
בנוסף לחלוקת הזרים בבתי העלמין, חניכי הקנים הדרוזיים של התנועה יקיימו ביקורי בתים אצל משפחות שכולות ויפקדו את טקס הזיכרון באנדרטת הזיכרון ללוחם הדרוזי. כמו כן, חניכי התנועה המגוונים, ביניהם חניכיה הבדואים, יפקדו את הטקס באנדרטת החייל הבדואי.
הנוער מצביע ברגלים
גם רון ליבוביץ’ בן 17, תלמיד כתה י”ב מגדרה וחבר בקן גדרה של התנועה, יגיע השנה עם חניכי כיתות ט’ לבית העלמין בכפר ורבורג. רון משתתף ב’זר לנופל’ מאז כיתה ט’, והשנה לראשונה הוא מרכז את פרויקט “זר לנופל” בבתי העלמין של גדרה וכפר ורבורג. “בעיני הפרויקט הזה הוא בעל חשיבות כפולה. בפעם הראשונה בחלוקת הזרים ובפעם השנייה בעצם זה שאנו יכולים להביט לשכול בעיניים, לראות את המשפחות הכואבות, כל זה הוא שונה ואחר משיחות הרבות שאנו מקיימים על השכול.
“הדהים אותי לראות את ההיענות, את הקונצנזוס וההירתמות של בני נוער שפעמים רבות חושבים שהם עסוקים בענייניהם, נרתמים ומגיעים. הנוער מבחינה זו מצביע ברגליים.”
אמיר עצמו, קרוי על שם דודו אמיר כפתורי (אחיו של אמו) שנפל במלחמת יום כיפור בקרב בתעלה. “את המטען של השכול לקחתי כציווי לעשייה,” מספר אמיר “אני נולדתי 10 שנים לאחר שדודי נפל וגדלתי על הסיפורים שלו, עצם הקריאה שלי על שמו העניקה לי איזשהו ציווי, ואת הציווי הזה לקחתי לא רק כשקיעה בעצב, אלא כגורם להנעה לפעילות. השנה אגיע לבית העלמין בחיפה כשאני מארגן את פרויקט ‘זר לנופל’, שהוא פרויקט של איחוד ושל לכידות של כל קבוצות העם”.
