אכזבה קשה: פעם עם התבגרנו, בגַלוֹתנו את המפלצת אשר באדם; ועוד פעם, מאוחר יותר, בראותנו כי גם המפלצת אינה מפלצת.” ~ חנוך לוין

בשבת האחרונה יצאנו כולנו לצפות בבכורת הסרט החדש של דיסני אדומה אש/ Turnning Red. בסרט אנו נפגשים עם מיי (רוזלי צ’יאנג/ משי קליינשטיין), נערה בת 13 חנונית, אשר קרועה בין להיות בת צייתנית לאמה לבין הכאוס שהוא גיל ההתבגרות.

מינג (סנדרה או/ שירלי לילו), אמה המגוננת על גבול השתלטנית, תמיד נמצאת בקרבת מקום – מציאות די מתסכלת עבור נערה מתבגרת.

אבל אם מיי חשבה ששינויי גיל ההתבגרות כוללים רק שינוי תחומי עניין, מערכות יחסים חדשות ושינויים גופניים, מחכה לה הפתעה עצומה – ברגע שהיא מתרגשת קצת יותר מידי (שזה כמעט כל הזמן), היא נהפכת לפנדה אדומה ענקית!

אין ספק שגיל ההתבגרות מאתגר הן את המתבגרת ולא פחות ממנה את הוריה ובעיקר את האמא. סערת הרגשות, היעדר הגבולות, התרגשות עוצמתית , בלבול, כעס והצפה רגשית כל אלה מיוצגים נורא יפה בסרט באופן פיזי, על ידי שימוש בפנדה האדומה והחביבה כמטאפורה לתהליך ההתבגרות שהוא לא הכי ידידותי למשתמש, כאשר הרגשות של מיי מציפים אותה היא נהפכת לפנדה אדומה ענקית בגובה 2 מטר. “דקה אחת הכול טוב ושנייה לאחר מכן (בדומה לכולנו בגיל ההתבגרות) הכול מתהפך, היא נהיית גבוהה יותר, רעבה יותר ורגשית יותר וכל זאת בתצורה של פנדה אדומה ענקית! והדרך היחידה בה היא יכולה לחזור לצורתה האנושית היא באמצעות נשימות עמוקות כדי להירגע עד אשר תוכל שנית לשלוט ברגשותיה.

הסרט מעמיד בפני מיי את החיבור עם המסורת המשפחתית באמצעות טקס שמאני שבו בליל ירח מלא היא תוכל לשחרר מעליה את הפנדה ולכלוא אותה לתמיד בתכשיט כמו יתר נשות המשפחה. אך היא מפתיעה ובוחרת להשאיר את הפנדה ולקבל אותה כחלק ממנה שהיא אוהבת ומכילה.

אחד מהמסרים החשובים ביותר שאי פעם נתקלתי בהם – כן בדיסני כבר שנים מחברים את הצופים הצעירים למסרים ולערכים של קבלת האחר/ השונה ואמונה עצמית אבל הפעם מדברים בצורה ברורה על האהבה של המפלצת שקיימת בעצם בכל אחד מאיתנו. ובו זמנית גם מציגים את הדרך הטובה והיעילה ביותר להתמודדות רגשית- נשימה ומודעות. כל אלה יחד עם אנימציה, שירים מקוריים אשר נכתבו והולחנו על ידי בילי אייליש ופיניאס אוקונל, הופכים את חוויית הצפייה בסרט לאחת מהמוצלחות של השנים האחרונות.

99 דקות של הנאה.

בימוי: דומי שי

תסריט: דומי שי, ג’וליה צ’ו

הפקה: לינדסי קולינס, דן סקנלון, פיט דוקטר

עריכה : ניקולס סמית

פסקול: לודוויג גוראנסון

בימוי דיאלוג: ענת ניב תרגום דיאלוג: גיא זיידמן

עיבוד דיאלוג: ענת ניב, גיא זיידמן

אולפן דיבוב: אולפני דאבידאב

אולפן מיקס: דאבינג בראדרז

מנכ”ל הפקת דיבוב: עמי אופיר

עריכת דיאלוגים: ניב אופיר, מני אסקינד

הפקת דיבוב: הדס מוזס

ניהול אמנותי לגרסה העברית: בואלם לאמאן ווירג’יני קורג’יני