דגל הוא תמונת ניצחון של מדינה.
ניצחון הרוח.
ושהוא מתנופף ברוח למול שמים כחולים
הוא טומן בחובו עוצמות שלא צריך בשבילן מילים.
הוא מזכיר לנו שוב ושוב שאנחנו ביחד פה, שיש בינינו ערבות הדדית ושייכות וגורל.
והוא מהווה תזכורת לכך , במקרה ששכחנו ולו לרגע, שהיו פה אנשים שמסרו את נפשם , ושעבורם כל התכלית ,המהות וההגשמה של הקיום הייתה להילחם עבור מדינה, עבור עצמאות, עבור הזכות הזו לקום בבוקר ולהתהלך חופשי.
היה פה דור שהיום והלילה שלו בערו בו מבפנים סביב הצורך והתשוקה להקים פה מדינה.
להילחם במי שצריך, להפריח את השממה, זה דור שאומץ לב בלתי נתפס הנהיג את ימיו ולילותיו, עולם שונה כל כך מהעולם שלנו היום, עולם של אנשים שלא היה להם שפע כלכלי או רשתות חברתיות ומחשבות על הגשמה עצמית, העולם שלהם סבב סביב הישרדות , אלו אנשים שחיו ונשמו אדמה והיה להם ברור ש”אין אני” ו”אין אתה” יש רק “אנחנו ” ונדרש להתמסר לדבר הזה כדי שתהיה פה מדינה.
בלתי נתפס להאמין שכל זה היה רק לפני קצת יותר משבעים שנה.
דור של אנשים שלחמו יחד למען מטרה שגדולה מהכול, שנשמו אדמה ומלחמה.
לראות את הדגל מתנופף בגאווה היה לב ליבו של מה שהניע אותם.
דגל.
בסך הכול סוג של ציור – שני פסים כחולים ומגן דוד על בד לבן.
דגל הוא המצאה של התרבות האנושית.
שמנו אותו על הירח ואמרנו , אנחנו כאן !
זו טביעת האצבע שלנו.
אם היו באים לפה יצורים מהחלל החיצון הם מן הסתם לא היו ממש מבינים למה אנשים מוכנים למסור נפשם למען הסמל הזה.
כי בסופו של עניין , דגל הוא שם קוד, סמל.
סמל שעולמות מתהפכים עבורו.
השאלה היא מה הוא מסמל עבורנו, אילו ערכים טמונים בו ואיזו דרך נסכים ללכת כדי לאפשר לו להתקיים ולהתנפנף בגאווה בתוך עולמנו,
דגל ישראל מסמל עבורי יותר מהכול-
שייכות,
שותפות גורל,
חירות,
ערכים של עצמאות ונתינה ורצון לחיים מלאים,
יש בו מאחורי ה”ציור” הזה אלפי סיפורים ושירים ואנשים שהם חלק ממני.
כמו למדינה גם לכל אדם יש את הדגל שלו, את הערכים שהוא מביא איתו לעולם, את האמונות, תפיסת העולם, ואותם הוא חורט על דגלו-
האם יש לכם כאלו בחיים? סמלים שמעורר אצלכם פעימה פנימית?
מהו הדגל שלכם שאתם נושאים בעולם ?
אילו ערכים תחרטו עליו?
מה תסכימו לעשות עבורו?
אלו שאלות שתמיד נכון לשאול את עצמנו שאנחנו מתהלכים בעולם, לדייק את עצמנו ולהניף אותו בגאווה , לתת לו להתנפנף ברוח ולהרחיב אותנו מבפנים…
