רוצים להביא את אליפות הכדורגל העולמית לחסרי בית לישראל!
אחת הדרכים ללמוד באמצעותן על חברה ועל הבעיות שלה יכולה להיות באמצעות הכירות עם אוכלוסיית מחוסרי הבית שחיים בקרבה. גם ההיקף שלהם ובעיקר הגורמים והנסיבות שהביאו אותם לחיות ללא קורת גג לראשם. אף אחד לא אוהב לדבר על מחוסרי הדיור ואילו אנחנו שעוסקים בחדשות טובות החלטנו דווקא דקה לפני השנה החדשה וארוחות החג הגדולות לשים על המפה כמה דברים מאוד טובים שמתקיימים במקום הכי נמוך והכי קשה – כי גם בו יש חדשות טובות!
לא רבים יודעים אך מזה שבע שנים, שישראל משתייכת באופן רשמי לארגון העולמי Homeless World Cup שפועל ב-50 מדינות ברחבי העולם ובאמצעות אימוני כדורגל קבועים מסייע לאוכלוסיית מחוסרי הבית שבכל מקום בעולם נחשבת לאוכלוסייה המצויה בתחתית אך היא משקפת את החברה באופן המדויק ביותר ובעיקר את הבעיות שבה.
עומרי אברמוביץ, בן 40 מתל אביב, עו”ס במקצועו מלווה את אוכלוסיית דיירי הרחוב כבר עשור. ומספר שמדובר באוכלוסייה שמאוד עניינה אותו תמיד. היו לי הרבה התנסויות ברחוב עם אנשים חסרי בית, התנדבתי בכל מני הזדמנויות בדברים שקשורים לעבודה עם מכורים שחיים ברחוב ואני רואה את העבודה הזו בבסיס שלה כעבודה מאוד מוסרית לעבוד עם אנשים שלחברה לא אכפת ממנה, שאנשים מלא מסתכלים עליהם ובעיני החברה שלנו נמדדת בדיוק ביכולת שלה לעזור למי שלא שפר עליהם המזל.”
אברמוביץ מלווה את הנושא גם ברמה האקדמית הן במסגרת התזה שלו שעסקה בנושא “חווית החופש אצל חסרי הבית: המאבק על גיבוש זהות הרחוב” והן בעבודה על הדוקטורט שלו בימים אלה בנושא ניתוח שיח טיפולי בקרב עובדות סוציאלית ודרי רחוב. וכמובן בפעילות שוטפת במסגרת העמותה מגרש ביתי אותה הוא הקים ומנהל יחד עם אורי שהם.
אורי שהם- בן 41 ממרכז ת”א במקצועו יזם חברתי שראה סרט תיעודי על הפעילות של מחוסרי בית באנגליה שהתארגנו לקבוצה שמשחקת באופן קבוע כדורגל והבין שמדובר בארגון בינלאומי ו”החלטתי להקים את הקבוצה הזו גם בישראל. יצרתי קשר עם עמרי שהוא חבר ובדיוק כתב אז את התזה שלו בנושא והתחלנו לחשוב ולבסוף לעבוד על זה ביחד”
“לקח זמן עד שהרמנו את זה,” מספר שהם “התקשרנו לארגון העולמי שנתן לנו את ברכת הדרך אבל לא הרבה מעבר לזה- הם רצו שנמצא את הדרך למחוסרי הדיור בכוחות עצמנו וכך עשינו.” מה עשיתם באמת? “קפצנו למים התחלנו לבדוק קודם כל בתל אביב כדי ללמוד על דיירי הרחוב,דיברנו עם אנשי קשר בעירייה ומרכזי גמילה מהתמכרויות, ביקרנו בהוסטלים וגגונים שבהם הם מתגוררים, נפגשנו עם עמותת לשבע שמסייעת עם אוכל. שכרנו מאמן דרך ארגון מפעלות חינוך וחברה, פרסמנו את הפעילות שיש אימון ומאמן וקיווינו לטוב.
ובאימון הראשון אף אחד לא הגיע, אני לא אשכח את זה.” הוא נזכר “לפני האימון השני הגענו לגגון דיברנו ושכנענו שלושה גברים לבוא איתנו ומאז ועד היום אנחנו איתם עדיין בקשר. מה עשיתם באימון ? האימון עצמו היה התחלה חימום , כושר , קצת משחקים בכדור, באימון הבא הם הגיעו והביאו עוד 2 חברים ויצאנו לדרך. לאט לאט גדלנו ואחרי שנה הגיע נציג של הארגון העולמי ואישר אותנו כחלק מהארגון. ” כיום פועלת העמותה עם שתי קבוצות בתל אביב ואחת בירושלים ומתכוונת לפתוח עוד שתי קבוצות בחיפה ובאשדוד במהלך השנה הקרובה.
אליפות העולם בכדורגל לדיירי הרחוב
בכל שנה יש אליפות עולמית שלוקחות בה חלק 50 מדינות. התחרות מתקיימת בין החודשים יולי -ספטמבר בהתאם למקום שבו מתקיימת התחרות. למרות שמדובר בכדורגל קיימים הבדלים בין המשחק המקצועי למשחקים בארגון גודל המגרש קטן יותר וגם הגבולות שווים גם הקבוצות קטנות יותר ומונות 3 שחקנים ושוער. “ביולי האחרון השתתפה קבוצה ירושלמית של העמותה בקארדיף בירת ווילס שבה לקחה חלק גם אישה” מספר שהם.
“התחרות הראשונה התקיימה בהולנד ב-2015 גייסנו כסף לטיסה לשחקנים וחברת דיזנהאוס תרמה לנו את המדים ונסענו יחד. מאז סה”כ שלוש פעמים – פעם בשנתיים פחות או יותר.” מספר אברמוביץ ומוסיף “מדובר בחוויה מאוד אינטנסיבית שבמהלכה היינו בייחד 24 שעות – עד אז אף פעם לא היינו יחד כל כך הרבה זמן ברצף. זה אחרת לגמרי. ובנוסף התחרות עצמה הביאה התמודדות חדשה, חווינו איתם ניצחונות, הפסדים, וגם מפגשים עם אנשים מכל העולם. רוב האנשים בקרב אוכלוסיית מחוסרי הדיור לא שולטים בשתי שפות אז זה גם מעניין לחוות את המפגשים עם אנשים ממדינות אחרות ושפות אחרות. והוא מוסיף כי “מדובר באירוע בינלאומי ענק בו לוקחים חלק כ-500 שחקני כדורגל מחוסרי בית מרחבי העולם שמשחקים כדורגל טוב- בחצי הגמר והגמר יש כדורגל משובח. יש המון קהל שמגיע לצפות במשחקים כי אין צורך ברכישת כרטיסים מה שמאפשר להמונים ליהנות מכדורגל משובח בחינם!
“וגם לנו יש מקום. ואנחנו רוצים להביא את התחרות לארץ” הם אומרים יחד. “אחרי שאירחנו בארץ אירועי ענק כמו הג’ירו והאירוויזיון הגיע הזמן שגם נארח את האליפות הזו.” אומר שהם. ואברמוביץ מוסיף “הבאת האליפות לארץ חיובית בהרבה בחינות- גם ברמה התיירותית מדובר באירוע מתוקשר ברמה הבינלאומית שמביא הרבה תיירים ותקשורת ומראה את הפנים היפות של המדינה. ומה שיותר חשוב האירוע הזה תורם במידה רבה מאוד להעלאת המודעות לפעילות החשובה הזו למען האוכלוסייה שנמצאת בתחתית. אחרי אליפויות כאלה אנשים במדינה שבה מתקיימת התחרות פתאום לא אדישים יותר למציאות הזו של חסרי הבית. זה עושה שינוי ברמה התודעתית של אנשים ומוציא מהם הרבה טוב. יוזמות ותרומות והתגייסות של הממשלה והחברה- במטרה לסייע לאנשים האלה לחיות יותר טוב. שזו המטרה העיקרית שלנו בפעילות”
“מה שחשוב זו ההתמדה“
מדגיש שהם “מאוד מאוד חשוב שיהיה אימון כל פעם באותו המקום ובאותה השעה, ושהשגרה של הפעילות תישמר. זה חלק ממה שהכי חסר לאנשים שחיים ברחוב היציבות – המשהו הקבוע שתמיד שם.” ומה קורה אחרי האימון? “אחרי האימון אוכלים, מתקלחים, מדברים. אנחנו נמצאים איתם במגרש ונוצר קשר ואמון. עיקר הפעילות שלנו בעצם מתקיימת בין האימונים. אנחנו מלווים את השחקנים בדרכים שונות ומסייעים להם באמצעות מתנדבים במטרה לאפשר להם גם להתמודד עם המציאות אם בסיוע רפואי, אוכל, וכד’, ואם בדרך הקשה שיש להם לעשות כדי להגיע למציאות נורמטיבית שבסופה יוכלו לעבוד, ולהתקיים לא ברחוב”
המטרה הראשית היא לתת למשתתפים כישורי חיים ויכולות לחזור לחברה. מבין המתמידים יש אנשים שהיו במקומות הכי נמוכים- כלא, סמים, ובדידות גדולה. הכדורגל הוא החיבור הראשוני אבל העבודה האמיתית שלנו היא בזמן שבין האימונים. יש רכז בתל אביב ובירושלים ואנחנו רוצים לפתוח ב-2020 גם פעילות בחיפה ובאשדוד.
הרכז מתאם את הקשר מגייס את השחקנים ומגייס מתנדבים כדי שלכל מתנדב יהיה קשר אישי עם משתתף או שניים ויהיה קשר וליווי בקשר עם רשויות, ביטוח לאומי, עירייה, בנקים, בתי משפט וכד’ .אנחנו בקשרים עם אנשי מקצוע שונים ותמיד מחפשים עוד רופאים, עורכי דין עובדי רווחה ועובדים סוציאליים וגם מתנדבים משיוכלו להיות חברים.
מעניין אותי מאוד לדעת במיוחד לפני ראש השנה מה המצב שלנו בישראל לעומת מדינות אחרות בנושא
“המצב שלנו בארץ יחסית ממש טוב” מספר לי עומרי. “אבל צריך לקחת בחשבון שההגדרה הישראלית יחסית להגדרות בעולם יחסית מצומצמת וכוללת רק אזרחים ישראליים, ולא כוללת למשל אנשים שגרים ברכב/ עוברים בין דירות ועוד. בנוסף ההגדרה מתייחסת בני 18 ומעלה. ולמרות ההבדלים “מצבנו ביחס לאוכלוסייה יחסית למדינות העולם” הוא מספר “המספרים מדברים על 1800-2000 והרווחה מתייחסת לעוד 1000 שלא מוכרים. רבים מהאנשים שאנחנו עובדים איתם מגיעים דרך הרווחה אבל בשונה מההגדרות אנחנו לא עושים אבחנות מי שרוצה להגיע לאימון מתקבל בברכה”
בכל העולם וגם בישראל אנשים מגיעים למציאות של חיים ללא קורת גג מכל מני סיבות. עומרי מסביר לי שמדובר ב”שילוב של סיבות אישיות ומבניות, אישיות כמו בעיות במשפחה , בעיות משפחתיות וגירושין , ובעיקר בעיות מבניות של עוני, בעיות דיור, אפליה וכמובן חלוקת משאבים לא שוויונית. המחלה החברתית שבשורש של הבעיות כולן”. מהסיבה הזו, הרעיון של אימון כדורגל מצליח בכל העולם. ” הכדורגל הוא כלי חשוב , אבל הוא רק כלי- הוא מאפשר מסגרת השתייכות ועבודה של אחד על אחד במטרה לעזור להם להשתלב חזרה בחברה, לחיות חיים נורמטיביים כמו כולם כי מגיע להם . מגיע להם לא פחות מאיתנו להיות מאושרים ולהגשים את עצמם”
ומה צריך לקרות כדי שהאליפות תגיע לארץ? “להביא את האליפות לארץ מצריך תמיכה של גופים גדולים- כשתהיה ממשלה נפנה גם אליהם, אנחנו ממש רק בהתחלה. הארגון העולמי מביא מליון יורו וצריך לגייס עוד מיליון יורו”. מההבנה של האופן שבו פועלות מערכות שיווקיות וכלכליות בעולם וגם בישראל נראה כי, לגייס מיליון יורו עבור חסרי הבית יהיה כמעט בלתי אפשרי, אבל לגייס ספונסרים לתחרות הכדורגל העולמית זה משהו בהחלט בר השגה. העמותה פועלת מאז הקמתה גם לגייס תרומות ומתנדבים שיוכלו ללוות את חברי הקבוצות שלהם ומחפשת תמיד סיוע נוסף גם בדמות מתנדבים וכמובן בדמות תרומות של כסף, מוצרים, פעילויות ועוד. “אנחנו קיבלנו את ההחלטה לפעול להבאת האליפות לארץ לא מזמן ובקרוב נצטרך להגיש את הבקשות לשנים הקרובות בארגון התחלנו לפנות לעיריית תל אביב ולערוץ הספורט ואנחנו מחפשים גופים נוספים שיוכלו לסייע לנו.”