אופטימיות- האם ולמה היא טובה דווקא עכשיו?

הכתבה נכתבה בשיתוף ארגון ביזקו -ארגון עסקי חברתי שמקדם פעילות שיתופית חוצת מגדרים

לדברי קרן רביץ רון, MsOT. מרצה ומאמנת למנהלים בגישת Neuro Management ולידרית בארגון ביזקו:   “אופטימיות מוגדרת כציפייה כללית או אמונה כי דברים טובים יתרחשו בעתיד”. מחקר שעסק בנושא אופטימיות ובריאות הגדיר אופטימיות כנטייה לצפות לתוצאות חיוביות בעתיד בתחומי חיים שונים וחשובים [1]

חשוב לשים לב לא לבלבל בין אופטימיות לבין חיוביות יתר”, אומרת קרן, “גם אופטימיים חיים בעולם וערים ומודעים למציאות שיכולה להיות מאוד לא נוחה  או נעימה ואף קשה. ההבדל בינם לבין אנשים פסימיים, הוא בהתייחסות שלהם לאירועים עצמם. ניתן לזהות את האנשים האופטימיים כאנשים עם נטייה לפעול ולעשות. לעיתים רבות תהיה להם גישה אקטיבית אך האקטיביות לבדה לא מגדירה האם מישהו/י אופטימי/ת או לא”.

מאפייני האופטימיות

כאמור, אופטימיות יכולה לבוא לידי ביטוי אצל א.נשים בצורות שונות אך ניתן לאפיין אותה במספר נקודות שההכרות עימן יכולה לעזור לנו לדעת האם אנחנו אופטימיים, או לעזור לנו לאמץ גישה יותר אופטימית אם אנחנו לא.

אמונה בעתיד טוב יותר:  אנשים אופטימיים מאמינים שבעתיד יקרו דברים טובים והבעיות יפתרו. הם נוטים לחשוב שהדברים ישתפרו ושכל כישלון או קושי הם זמניים וניתנים לפתרון. מחקרים [2] הראו שאותן ציפיות לתוצאות חיוביות בעתיד, מובילות למאמץ גדול יותר ולאורך זמן להשגת מטרות ולנקיטת גישה ואסטרטגיות מסתגלות יותר.

גישה חיובית לאירועים: כאשר מתמודדים עם קשיים או כישלונות, אופטימיים יראו אותם לעיתים קרובות, כהזדמנויות ללמידה ושיפור ולא ככישלונות מוחלטים. הם נוטים להסתכל על אתגרים כחלק מתהליך ההתפתחות שלהם.

גישות מודרניות יותר בוחנות את האופטימיות בצורה רב ממדית יותר ומסתכלות על מרכיבים נוספים למרכיב הציפיות לעתיד חיובי. גישות אלה בחנו את החשיבה האופטימית בהקשר לסיבות שאנחנו מייחסים לאירועים בעבר ובהווה, תחושת העמידות או נטייה לביטחון יתר.[3]

גישות קוגניטיביות יותר מתמקדות בחשיבה המאפיינת אופטימיים ואשר מתוכה צומחות הציפיות החיוביות לעתיד. חשיבה זו נוטה לייחס פרשנות ספציפית יותר וכוללנית פחות לאירועי עבר והווה, זו מאפשרת לייחס אירועים ותוצאות באופן מאוזן בין גורמים שתלויים בי לעומת גורמים חיצוניים בסביבה ולשמור על ביטחון ותחושת מסוגלות גבוהים

השפעה על בריאות הנפש והגוף:

מחקרים רבים מראים כי אופטימיות קשורה לבריאות נפשית וגופנית טובה יותר. אנשים אופטימיים נוטים לסבול פחות מלחץ, דיכאון ומחלות כרוניות, ולהחלים מהר יותר מבעיות בריאותיות. באופן כללי ניתן לומר כי אנשים אופטימיים חיים יותר, בריאים יותר, רזים יותר ומרוצים יותר מהחיים – לעומת אנשים פסימיים.

אחד ההסברים להשפעה החיובית של אופטימיות על הבריאות היא הגישה האקטיבית שהיא תוצאה של פרשנות חיובית לעבר ולהווה והציפיות החיוביות לעתיד. גישה אקטיבית זו, מובילה להתנהגות בריאות יעילה יותר, כך שהאופטימיות מובילה לעיסוק מוגבר בספורט, אכילה בריאה יותר ופחות עישון. [7-11]

לדברי נינה גמזו לטובה- מרצה, מאמנת ומלווה ל-חזרה לחיים לאחר משבר חולי ולידרית בביזקו: “שם משפחתי גמזולטובה וזה אומר הכל!!! בדרך הזו הצלחתי להתנתק מכיסא גלגלים אחרי שעברתי שבץ מוחי בגיל 35 עם אופטימיות והכרת הטוב. רק זה מקדם אותי. ואני מאמנת שמתמקדת ביש”

לדברי ענת איילון מייסדת ומנחת עמותת MS ישראל- מערך תמיכה ארצי לטרשת נפוצה וגם מאמנת לחוסן מנטלי וחברה בביזקו:  “הוודאות היחידה בחיים עם טרשת נפוצה היא חוסר וודאות. בחיים שלי החלק של חוסן מנטלי כולל בתוכו גם אופטימיות שמובילה ליצירתיות, הנעה, הנאה ובעיקר תנועה קדימה עם הטרשת ולמרות הטרשת. אני יכולה לקחת אחריות על עצמי ועל מה שקורה עכשיו. מה אני “לא” – אני כבר יודעת. אני מתמקדת במה אני “כן”. זה כבר חלק מגישה אופטימית לחיים. ההבנה שאין לי שליטה על מה יהיה ומתי יהיה ואם יהיה מאפשרת לי להתמקד בכאן ובעכשיו ובמה שכן אפשרי והחלק השני הוא לעבור למוד של עשיה בחמלה ובקבלה ובעיקר להיות בתנועה קדימה.”

אופטימיות והצלחה בספורט: אם יש מסביבך ספורטאים או ספורטאים בהתהוות, שווה לספר להם שספורטאים מקצוענים אופטימיים יותר מחובבים. מחקר שהשווה בין שחקני הוקי המשתתפים באליפויות עולם ובאולימפיאדה, לשחקני הוקי חובבים – מצא שהמקצוענים אופטימיים יותר. אם מה שעולה לך בראש עכשיו זה “בטח! ככל שהם מצליחים יותר יש להם יותר ביטחון עצמי” אז לא, לא היו להם יותר ביטחון או יותר אומץ אלא רק יותר ציפייה להצליח. [14]

לדברי אופיר עקיבא מנכ”ל דיונה – המרכז למנהיגות טבעית וחבר בביזקו: “במסגרת פעילות העצמה שאנחנו מעבירים לקבוצות רבות עבדנו גם עם  ספורטאים וקבוצות בעבר.  דווקא בקבוצות תחרותיות הנושא המנטלי הוא מאוד משמעותי ושינוי אסטרטגיות חשיבה יכולה מאוד להשפיע על ההתמודדות עם האתגר התחרותי וכמובן גם עם אי הצלחה, באופן שיאפשר כמה שיותר מהר ללמוד מההפסד ולתקן ולשפר בפעם הבאה. בקבוצות אחרות שאנחנו מלווים אנחנו משלבים לפעמים גם פעילות ספורטיבית קלילה כי הספורט עצמו משחרר תקיעות מחשבתית ומסייע למי שמגיעים ורוצים להביא לחיים שלהם שינוי, השראה ממקום חיובי וחיזוק. זה מאוד יכול לסייע לפנות מקום בראש.  

שיפור בתחום הלימודים: במחקרים בקרב תלמידים וסטודנטים, שיעור המסיימים והציונים היו טובים יותר אצל הסטודנטים והתלמידים האופטימיים. כמו בבריאות, גם בלימודים, האופטימיות הובילה להתמודדות אקטיבית שכללה יותר השקעה בלימודים ויכולת להתמיד לאורך זמן. [12]

אופטימיות בתחום המשפט: לאופטימיות במקצוע עריכת הדין יש מספר יתרונות משמעותיים, במיוחד בהגברת שביעות הרצון בעבודה, הפחתת מתח ושיפור הרווחה הכללית. אופטימיות מסייעת לאנשי מקצוע משפטיים להתמודד טוב יותר עם סביבת הלחץ הגבוהה של עריכת דין. אנשים עמידים, שלעתים קרובות מציגים רמות גבוהות יותר של אופטימיות, יכולים לנהל טוב יותר את המצוקות ולחזור מנסיגות, דבר שהוא חיוני בתחום המאופיין בסכסוכים תכופים וצורך להמר ולהסתכן. [15]

לדברי אפי פדידה עו”ד, מגשרת עסקית ויזמית חברתית ליווי וייעוץ עסקי- משפטי בראיה הוליסטית שיווקית והיועצת המשפטית בביזקו: ” ההתייחסות הרווחת להליך המשפטי היא כמלחמה בין שני צדדים שיש בה רק מנצחים או מפסידים. אבל עולם המשפט מציע ומאפשר גם כלים להתמודדות עם מצבים סבוכים בשילוב אופטימיות. למשל בעולם הגישור העסקי ניתן למצוא הרבה פעמים פתרונות יצירתיים בסכסוכים מורכבים.
הגישה שלי היא תמיד לנסות למצוא דרך לשיח והדברות לפני ההליך המשפטי. לנסות לראות את הדברים דרך העיניים של הצד השני על מנת להבין טוב יותר מה הצרכים שלו ועל מה הסכסוך באמת.
לעיתים יש ללקוחות שלי צורך בעשיית צדק או נקמה בצד שגרם להם עוול. בגישה אופטימית אפשר לנסות לראות למה הדברים שקרו הם למעשה לטובה ואיך אפשר לקחת את הסיטואציה שהתרחשה למקום יותר חיובי.”

ייעול ושיפור ביצועים בעסקים: גם יזמים אופטימיים מצליחים יותר בעסקים. מעניין לגלות, שההצלחה של יזמים קשורה בשביעות רצון מהחיים המושפעת ממידת האופטימיות ופחות נובעת באופן ישיר מהחשיבה האופטימית. [13]

בסקר שנערך בארגון ביזקו- בקרב החברים והחברות הפעילים בארגון, עצמאיים ובעלי עסקים פרטיים, נמצא כי 93.5% מהמשיבים מגדירים את עצמם כאופטימיים, מה שמחזק מאוד את הטיעון שאופטימיות היא תכונה חשובה מאוד להצלחה עסקית.

לדברי מרי קסלר לופו- מנכ”לית ביזקו “האופטימיות באה לידי ביטוי לפחות בשלושה רבדים בביזקו: 

א. החזון עצמו ליצור תרבות עסקית חדשה שיתופית וטובה יותר, והערכים הבסיסיים של יוזמה, מנהיגות ואחריות אישית, מחייבים אופטימיות.

ב.  עצם האמונה בטוב ובתנועה שמייצרת את המציאות, נובעת מאופטימיות ויוצרת אותה.

ג. התנהלות ממקום של פרגון וראיית הטוב והכרת תודה גם מתחברת לאופטימיות.

כך שיכולתי להניח מראש שהאופטימיות תבוא לידי ביטוי בסקר אבל עצם ביצוע הסקר וההשתתפות בו גם גרמו לנו להיזכר בזה שאנחנו אופטימיים יותר וגם העובדה שחלק לא מבוטל מהמשיבים (44.7%) ענו שהאופטימיות שלהם לא מולדת מוכיחה את החשיבות של מה שאנחנו עושים – מישהי אפילו כתבה שהיא אופטימית בזכות ביזקו אז זה מאוד מרגש ומעורר השראה להמשיך בדרך שהתחלנו בה בקורונה ולא לוותר, במיוחד עכשיו כשקשה”.

לכתבה שיתופית נוספת בנושא הקשר בין אופטימיות לעסקים בלינק:

במיוחד בתקופה האחרונה עולה השאלה האם למי שהתמודד/ה לפני אירועי השביעי באוקטובר עם משברים, טראומות וכד’ ממקום אופטימי, יכול להיות יתרון בהתמודדות עם המציאות החדשה.

האם יש קשר בין אירועי חיים קשים לאופטימיות?

מתברר שלא רק שאירועי חיים לא משנים את הנטייה לאופטימיות (גם אם עלולים להשפיע זמנית), אלא שאופטימיות יכולה להיות גורם מגן בהתמודדות עם מצבים קשים בחיים. כך נמצא שציפיות חיוביות לעתיד, מגנות מפני דיכאון ואילו הפרשנות החיובית לאירועי עבר והווה מגנה מפני חרדה בעת התמודדות עם משברי חיים. אופטימיות גבוהה נמצאה גם כגורם מפחית דיכאון. [5] [6] 

בסקר של ביזקו, נשאלו המשתתפים גם ממתי הם אופטימיים מאז ומתמיד או מתקופה מסויימת. 56.7% השיבו כי הם אופטימיים מאז ומתמיד ואילו 43.3% השיבו שהחלו להיות אופטימיים מתקופה מסוימת בעקבות פעולה אקטיבית או החלטה שקיבלו.

לדברי לדברי עינת נירהוד שטמר- מטפלת רגשית ומנחת סדנאות. מלווה נשים נפגעות תקיפה מינית לחיים מלאים בתחושת ביטחון, ומנהלת קשרי הקהילה בביזקו: “אני לא יכולה לדעת חד משמעית ממתי אני אופטימית, אבל בחוויה היותר בוגרת שלי, כשהבנתי שאני נפגעת תקיפה מינית מגיל צעיר, הזיכרונות שצפו לי מהאירוע, כללו תחושה שאני עומדת למות. למעשה כאשר לא מתתי, החוויה הייתה מאוד עוצמתית והשאירה אותי עם שמחת חיים ואופטימיות. כיום, כשאני מלווה נפגעות תקיפה מינית כמומחית בעצמי, אני רואה כמה האופטימיות שלי עוזרת להן ועוזרת לי בעבודה ובחיים בכלל”.

לדברי מורן רוזנבלום- עצמאית – מספקת מערך פתרונות לניהול עסקי ורכזת ביזקו: “שמתי לב שכשאני אופטימית וחושבת חיובי הכל משתנה מסביבי לטובה. בנוסף, כל דבר שקורה לנו יש לו סיבה ודווקא להסתכל על איפה זה פוגש אותי. מה שלמדתי מזה מאוד עזר לי לקחת גם את הפחות טוב בצורה יותר אופטימית. מאוד עוזר לי לדאוג לבועה שלי (משפחה, עסק, חיים חברתיים וכו’ ) להמעיט במדיות החברתיות, לעשות מדיטציות, לחשוב חיובי. לראות את הטוב גם בפחות טוב – ממש לחפש ולמצוא אותו”.

בשאלה מה צריך לקרות כדי שאהיה אופטימי/ת? התפלגו התשובות באופן שווה בין “שאחליט”, לבין “שאתאמן על חשיבה חיובית”. 

רביץ רון מוסיפה ואומרת שהנטייה לאופטימיות נחשבת תורשתית ברובה. עם זאת, לפי דר’ תמר איציקסון, פסיכולוגית ומנחת קבוצות. ניתן לאמן את החשיבה ולשפר את האופטימיות בכ 30%.” 

לדברי רוניטל רובינשטיין- יועצת ארגונית, מרצה בתחום של נוירו-חיוביות (תכנות המוח לאושר ושגשוג). מנחת קורסים וסדנאות לפיתוח מנהלים, בדגש של נוירו-מנהיגות. ולידרית בביזקו: “אופטימיות קשורה מאוד לאפשרות שלנו לראות ולפרש דברים בצורה חיובית. מחקרים מראים כי המוח שלנו מתמקד בדברים שליליים ונוטה לדפדף הלאה במהירות דברים חיוביים כיוון שהשלילי חשוב לזהירות מסכנות לצורך הישרדות.

בשביל שמידע חיובי ייכנס לזכרון וישפיע עלינו לטווח ארוך יותר נדרש שהוא יהיה:

מפתיע 

או במקום מפתיע חזרתי (שחוזר על עצמו)

עם אפקט רגשי משמעותי

בונוס: אם נעסוק בו מנטלית הוא נרשם יותר חזק במוח. למשל – נודה על זה, נשתף אחרים בזה, נכתוב על זה. 

ולכן אני תמיד מציעה להיות פרואקטיביים ולאמן את המוח להבחין בחיובי.  אם אנחנו נתקלים במשהו קטן וטוב, לפני שממשיכים הלאה – להשתהות על זה רגע. להודות. לשתף אחרים, לכתוב לעצמינו ביומן תודה או בכל מקום אחר, כדי שזה ייחרט טוב במוח ויוכל לעזור לנו”. 

מה עוד יכול לעזור להגדיל את האופטימיות?

לדברי רביץ רון- הכל מתחיל בהחלטה קודם כל וברצון להיות יותר אופטימיים. ואח”כ בתרגול של גישות ומחשבות למשל:

1. לא הכל ורוד אבל גם לא הכל שחור – במקום הכל רע, להתמקד בתחום הטעון שיפור.

2. של מי הקרדיט? לא הכל תלוי בי ולא כל דבר באשמתי אבל אני גם לא קורבן של נסיבות. בהסבר לאירועים קשים חשוב להפריד בין מה שבהשפעתי ומה שלא. זה מוביל להתמקדות בדרכי פעולה אקטיביות לשינוי מה שניתן לשינוי.

3. בחיים הכל עובר – עוזר מאוד להתייחס לזמניות של המצב. אפשר לחשוב על מצבים דומים בעבר שיצאנו מהם והתגברנו עליהם, או לחשוב על הפוטנציאל של השיפור בעתיד. אפשר גם לחשוב איך הכל יראה כשנסתכל על זה לאחור בעוד זמן מה.”

לסיכום: אופטימיות היא נטייה כללית לראות את העולם ואת האירועים בו בצורה חיובית ולהאמין כי העתיד יוליד תוצאות טובות. זוהי גישה מחשבתית שניתן להגיע אליה באמצעות אימון ותרגול, שיכולה להשפיע באופן משמעותי על כל תחומי החיים; בריאות, לימודים, עסקים וההצלחה של האדם בחיים. חשוב להדגיש כי אופטימיות אינה פשוט חוסר מחשבה על בעיות או דחייה של ראיית המציאות, אלא היא דרך לראות ולהגיב לחיים בגישה מעודדת ובוטחת.

מקורות מחקריים:

1. Scheier, M. F., & Carver, C. S. (2018). Dispositional optimism and physical health: A long look back, a quick look forward. American Psychologist, 73(9), 1082.‏
2. Basten-Guenther, J., Peters, M., & Lautenbacher, S. (2019). Optimism and the experience of pain: A systematic review. Behavioral Medicine, 45(4), 323-339.‏
3. Kleiman, E. M., Chiara, A. M., Liu, R. T., Jager-Hyman, S. G., Choi, J. Y., & Alloy, L. B. (2017). Optimism and well-being: A prospective multi-method and multi-dimensional examination of optimism as a resilience factor following the occurrence of stressful life events. Cognition and Emotion, 31(2), 269-283.‏
4. Scheier, M. F., & Carver, C. S. (2018). Dispositional optimism and physical health: A long look back, a quick look forward. American Psychologist, 73(9), 1082.‏
5. Kleiman, E. M., Chiara, A. M., Liu, R. T., Jager-Hyman, S. G., Choi, J. Y., & Alloy, L. B. (2017). Optimism and well-being: A prospective multi-method and multi-dimensional examination of optimism as a resilience factor following the occurrence of stressful life events. Cognition and Emotion, 31(2), 269-283.‏
6. Rand, K. L., Shanahan, M. L., Fischer, I. C., & Fortney, S. K. (2020). Hope and optimism as predictors of academic performance and subjective well-being in college students. Learning and Individual differences, 81, 101906.‏
7. Kim, E. S., Hagan, K. A., Grodstein, F., DeMeo, D. L., De Vivo, I., & Kubzansky, L. D. (2017). Optimism and cause-specific mortality: a prospective cohort study. American journal of epidemiology, 185(1), 21-29.‏
8. Scheier, M. F., Swanson, J. D., Barlow, M. A., Greenhouse, J. B., Wrosch, C., & Tindle, H. A. (2021). Optimism versus pessimism as predictors of physical health: A comprehensive reanalysis of dispositional optimism research. American Psychologist, 76(3), 529.‏
9. Hinz, A., Sander, C., Glaesmer, H., Brähler, E., Zenger, M., Hilbert, A., & Kocalevent, R. D. (2017). Optimism and pessimism in the general population: Psychometric properties of the Life Orientation Test (LOT-R). International journal of clinical and health psychology, 17(2), 161-170.‏
10. Basten-Guenther, J., Peters, M., & Lautenbacher, S. (2019). Optimism and the experience of pain: A systematic review. Behavioral Medicine, 45(4), 323-339.‏
11. אופטימיות נקשרה במדדי הצלחה רבים כמו רמת הכנסה והשכלה. Hinz, A., Sander, C., Glaesmer, H., Brähler, E., Zenger, M., Hilbert, A., & Kocalevent, R. D. (2017). Optimism and pessimism in the general population: Psychometric properties of the Life Orientation Test (LOT-R). International journal of clinical and health psychology, 17(2), 161-170.‏
12. Rand, K. L., Shanahan, M. L., Fischer, I. C., & Fortney, S. K. (2020). Hope and optimism as predictors of academic performance and subjective well-being in college students. Learning and Individual differences, 81, 101906.‏
13. Lindblom, A., Lindblom, T., & Wechtler, H. (2020). Dispositional optimism, entrepreneurial success and exit intentions: The mediating effects of life satisfaction. Journal of Business Research, 120, 230-240.‏
14. Bleichrodt, H., L’Haridon, O., & Van Ass, D. (2018). The risk attitudes of professional athletes: Optimism and success are related. Decision, 5(2), 95
15. https://academic.oup.com/edited-volume/34277/chapter/290624320#:~:text=URL%3A%20https%3A%2F%2Facademic.oup.com%2Fedited