איך לעודד ילדים לצייר? מדריך מעשי להורים

אחת הפעולות המהנות עבור ילדים (ומבוגרים) היא מלאכת הציור.

ציור, שרבוט או דף צביעה צבעוני. עבור הרבה ילדים לצייר זו לא רק פעולה של משחק עם צבעים וצורות, אלא בין היתר, חיבור חברתי, פיתוח חשיבה יצירתית ועיסוק מרגיע ואף מרפא.

יש המון יתרונות בלעודד ילדים לצייר. ציורי ילדים הם מפת אוצר וחלון לעולם הפנימי, הם מאפשרים להורים להיות בבקרה מסויימת על מצבו הרגשי, החברתי והקוגניטיבי של הילד.

אך מה עושים שהילד מסרב לצייר? וחשוב מכך, מדוע ילד שצייר פעם הפסיק לצייר פתאום?

הנה כמה סיבות אפשריות לכך שילד לא ירצה לצייר?

חוסר סבלנות –ציור הוא תהליך והוא נבנה באופן הדרגתי. ישנם ילדים בעלי אופי דינמי ותוסס שרוצים להגיע מיד לתוצאה הסופית ולכן מתקשים לשבת לצייר לאורך זמן.

פחד מכישלון ותסכול מהתוצאה –הרבה ילדים נמנעים מלצייר בעקבות חרדת ביצוע. ילדים משווים בין הציור שלהם לציורים אחרים בסביבתם והחשש שהם לא יציירו טוב כמו החברים שלהם, יכול לגרום להם להרגיש שהם לא מספיק טובים. ילדים שלא מרוצים מהתוצאה ולא מצליחים להתגבר על תחושת התסכול, יתייאשו מהר ולא ירצו להתמודד שוב עם התחושה הזו.

פחד מביקורת וצורך באישור חיצוני – לא כל הילדים שווים בכישרון וביכולת הציור שלהם, אך מלאכת הציור אמורה להיות פעולה מהנה שלא אמורה להיות מנוהלת ע”י ביקורת פנימית או חיצונית אצל ילדים. אך בגיל מסויים ילדים מתחילים לעשות השוואות ולהיות חשופים לביקורת טובה כמו גם פחות טובה, ולכן הם עלולים לפתח חשש מביקורת מהסביבה הקרובה.

גורמים רגשיים – בשנים האחרונות המתח, החרדה וחוסר היציבות והוודאות הוא מנת חלקנו. ילדים בזמן של מעברים, שינויים במסגרת המשפחתית או החינוכית חווים מתחים פנימיים שלא תמיד באים לידי ביטוי, לפיכך כל אלה יכולים להשפיע על המוטיבציה של הילד לצייר ולהמשיך ליצור. אך כמו שהאתגר הרגשי שגרם להפסקת הציור השפיע על הילד, כך גם פעולת הציור יכול לפתור את העומס הרגשי בעקבות האתגר.

קושי בהבעה עצמית – הציור הוא אמצעי בלתי מילולי של ילדים לבטא את העולם הפנימי הרגשי שלהם, אך אם הילד מתקשה לבטא את התחושות הפנימיות שלו גם במילים וגם בציורים, יש לבדוק ביתר תשומת את הסיבות לכך ולהעניק לו את התמיכה והקשב הנדרשים.

הנה כמה כלים מעשיים שיעזרו לילד לשוב לצייר וליהנות מחדוות הציור.

– לצייר ביחד זה כיף.
ילדים אוהבים וצריכים חברה לכן הם ישמחו לשותף לציור. ציירו איתם בגובה העיניים ותתרכזו בהנאה שבפעולה ולא בתוצאה.

– אל תחמיאו באופן מוגזם.
ילדים הם חכמים ומרגישים במה הם טובים יותר ובמה פחות. במקום לחלק ציונים תשאלו שאלות פתוחות. “אתה רוצה לספר לי מה ציירת”? תנו לילד את החופש לבטא באופן מילולי את תוצרי הרגש מתוך תת המודע שהוא הניח כרגע על הדף.

-עידוד ושבח – עודדו את הילד על המאמצים שלו ולא רק על התוצאות של הציור שלו.

-צרו אווירה חיובית וסביבה תומכת ומסקרנת – ילדים הם סקרנים. ספקו לילד חומרים איכותיים ומגוונים וקבעו שעת ציור שבועית עם הילד.

-הכניסו משחק לתוך פעולת הציור – הציור הוא תהליך שדורש סבלנות אך אם נדע לשלב עם מלאכת הציור גם משחק דמיון, הילד יזכור שציור זה לא רק פעולה שמצריכה ריכוז וישיבה ממושכת אלא יש בפעולה זו עוד היבטים שיכולים לעניין אותו. לדוגמא אפשר לעודד ילד לדמיין סיפור ואז לנסות ולצייר את מה שהוא רואה בדמיונו.

כל ילד הוא ייחודי בקצב שלו, והסיבות לכך שהוא הפסיק או מסרב לצייר יכולות להיות שונות ומגוונות. חשוב להיות סבלניים ולהתאים את הגישה לכל ילד בנפרד.

בהצלחה!

נילי זהבי סבו, מפענחת ציורי ילדים, מדריכת הורים ונומרולוגית חיובית, מטפלת התנהגותית בילדים עם צרכים מיוחדים, מחברת אותך אל ההצלחה של הילד שלך

מוזמנים לשתף וליצור קשר בפייסבוק: https://www.facebook.com/nilizahavi1
ובאינסטגרם:https://www.instagram.com/nili_zahavi_sabo/