כשאתר Thepositiv נולד בשלהי 2015 לנגד עינו של טומי פיין מייסד האתר עמד רעיון להגדיל את כמות התוכן החיובי בארץ ואולי גם בעולם- דרך סיקור של חדשות טובות ודרך פתיחת האפשרות לקהל הרחב לפרסם באתר תוכן חיובי בנושאים רחבים ורבים.
ב-ינואר 2019 כשאני נכנסתי לנהל ולערוך את האתר המשכתי את דרכו של טומי ופניתי לגופים שונים ומגוונים והצעתי להם לשלב את הכתיבה באתר עם הארגונים /העמותות /הקבוצות שלהם- עם חלק נולדו יצירות מופלאות חלק המשיכו כמתנדבים וכתבו פינות וטורים קבועים באתר שנמשכים עד עכשיו.
עם השנים, פונים אלי יותר ויותר בשאלה מה זה בדיוק תוכן חיובי ולמה זה טוב? ומסתבר שלא רק אני מדברת בשבחה של כתיבת התוכן החיובי אלא כמו שמספרת לי קרן רביץ רון MsOT. מרצה ומאמנת מנהלים בתוכנית “ניהול בפוקוס” לפיתוח מסוגלות אישית לניהול והובלה:
“כתיבה של תוכן חיובי מוכחת שוב ושוב במחקרים כמשפרת איכות חיים, מצב רוח, סיפוק, שמחה ורגשות חיוביים. יש אפילו מחקרים שמצאו השפעה ארוכת טווח של כתיבת תוכן חיובי על הפחתה של דיכאון, סטרס וחרדה. (1) (2)
קרן מספרת כי “סטודנטים ועובדי מערכת הבריאות, הם מושא קבוע למחקרים מסוג זה, בגלל החשיפה שלהם למצבי סטרס מתמשכים. אצל הסטודנטים” היא מוסיפה, “נמצא שגם לאחר שעבר זמן מהכתיבה – יש לכתיבה אפקט חיובי על מצב הרוח ושביעות הרצון שלהם, על הבריאות הפיזית שלהם ועל יכולת ההתמודדות שלהם.” (3) (4) (5)
איך סטודנטים ואנשים לחוצים יכולים לכתוב תוכן חיובי?
הדבר הראשון שצריך לקחת בחשבון בכל מה שקשור לתוכן חיובי – או לכתיבה בכלל הוא לא לקחת אותה ברצינות כבדה. ולהתייחס אליה כמו מטלה נוספת כי אז מתווסף לחץ נוסף על המערכת המוחית שלנו – נכון הכתיבה תוכל לסייע להרגעה שלו אבל אפשר להקל על המשימה בהתייחסות אליה כמו לרצון לאכול משהו קטן מתוק – הפרשת הדופמין במוח המתרחשת כתוצאה מכתיבה של תוכן חיובי דומה לזו הנוצרת מטעימת משהו מתוק. וממש כמו שלמנהלים /תלמידים יש חטיף/ ממתק בתיק /על השולחן במשרד, כך כדאי להניח פתקים בהישג היד או לפתוח קבוצה פנימית בוואטסאפ שתזכה לשם משהו קטן וטוב/ משהו חיובי או בכל שם אחר ולכתוב פוסט קצר אחד ביום עם רגש חיובי /המלצה על אוכל/אירוע/תכנית/סרט/ ספר וכל דבר שניתן להמליץ עליו למישהו אחר. מרצים יכולים לתת לסטודנטים מטלה בסיום כל שיעור לכתוב משפט על מה הם למדו בשיעור? מה התחדש להם /עניין אותם בשיעור וכך לאפשר להם לתרגל כתיבה חיובית יותר ויותר.
מלבד שחרור של לחץ ודיכאון – למה עוד כתיבה של תוכן חיובי יכולה לסייע?
קרן רביץ רון מסבירה כי “מחקרים מראים גם סימנים מעודדים להשפעה שיש לכתיבת תוכן חיובי על הבריאות הפיזית שלנו. התחום שבו הממצאים חזקים במיוחד הוא תחום בריאות הלב. אנשים שסובלים מאי ספיקת לב השתפרו במדדים של דופק במנוחה ומדדי דלקת בעקבות כתיבה של תוכן חיובי.”
והיא מוסיפה כי “הוכח גם כי אנשים שכותבים תוכן חיובי שומרים יותר על הבריאות שלהם וישנים טוב יותר כך שלמעשה הם מרוויחים יתרונות בריאותיים באמצעות הרגלים ואורח חיים בריא שהכתיבה החיובית מחזקת.” (6)
מדהים לגלות שרק שתי דקות ביום של כתיבת תוכן חיובי יכולה להועיל לבריאות. מחקר שבדק 49 סטודנטים לפסיכולוגיה מצא שבסך הכל 2 דקות של כתיבת תוכן חיובי במשך יומיים ברצף שיפרה את ההרגשה הפיזית שלהם והפחיתה תלונות על בריאות גופנית גם 4-6 שבועות אחרי הכתיבה! (7)
אז מה קורה במוח שלנו כשאנחנו כותבים תוכן חיובי?
מסתבר שיש משהו משותף למצפן המוסרי שלנו, בין הנתינה החברתית שלנו וכתיבת תוכן חיובי:
“נעים להכיר” מסבירה רביץ-רון “ה vmPFC -שמו של אחד מהצמתים המרכזיים במוח. שהוא כפי הנראה גם, האזור שעושה את החיבור הכי חשוב בין השכל לרגש. זבנוסף, זה גם האזור שאחראי על הטיפול בפחדים שלנו בעזרת החשיבה הלוגית -ובפועל האזור הזה נחשב גם למחולל האמפתיה והאלטרואיזם (הנתינה לאחר).” היא מסבירה. “זה האזור שמקשר את מערכת התגמול שלנו- זו שמגיבה לפרסים ומצ’פרת אותנו בדופאמין בתגובה למעשים טובים. מחקר שבדק את הפעילות המוחית בטכנולוגיה של fMRI מצא שהכתיבה של תוכן חיובי מגבירה את הפעילות של ה vmPFC. כשזה קורה, אנחנו גם נוטים יותר לתת לאחרים וגם מרגישים הרבה יותר סיפוק מהנתינה. (8)
מהמקום הזה אני מסיקה גם על הרצון שלנו לשתף בחוויות /אירועים טובים אנשים אחרים- ומהמקום הזה בדיוק גם בלי לקרוא את המחקרים אנחנו באתר מניחים ורואים בפועל שכשאנשים מפרסמים תוכן חיובי באתר אם כהמלצה בכפתור הירוק או אם כטור קבוע הם נורא נהנים בכתיבה עצמה ועוד יותר מהיכולת לחשוף אותה לאנשים נוספים.
רביץ רון מוסיפה כי “ה”אזור החברתי והמוסרי” במוח, מסביר כנראה גם את שלל ההשפעות החברתיות החיוביות שיש לכתיבה של תוכן חיובי. כך למשל, סטודנטים לניהול שכתבו תוכן חיובי הגבירו את ההשתתפות והמעורבות שלהם בחיים הסטודנטיאליים והייתה עלייה במחוברות ובמשמעות שהסטודנטים מייחסים לנעשה בכיתה.” (9) (10)
גם אלינו לאתר פונים לא מעט סטודנטים בעיקר ממקצועות חופשיים אבל אני לקחתי את צעד אחד קדימה והתחלתי לשלב בכתיבה גם נוער ואפילו ילדים בכיתות הגבוהות ביסודי. ולמעשה- תוכן חיובי הוא עניין של השקפה והתייחסות ואפשר לדבר אותו ולתקשר אותו מהגילאים הקטנים ולפתח אותו יותר כשהילדים לומדים לקרוא ולכתוב. גם בפעילות בתנועות הנוער, גם במסגרת יום הלימודים. זו הזדמנות נפלאה לייצר לילדים ולנוער התייחסות שפתית אחרת לחיים שאולי תוכל להשפיע על השיח המתלהם ברשתות ובקבוצות.
רביץ רון מוסיפה ש”אם אנחנו רוצים להשפיע לטובה על התפקוד החברתי אצל ילדים ונוער, כדאי להתחיל בכתיבת תוכן חיובי כבר בגיל צעיר. מחקר שבדק מעל 900 בני נוער וילדים מצא שאלה שכתבו יומן של דברים חיוביים שהם מוקירים תרמו 60% יותר כסף לאחרים, היו חומרניים פחות ונדיבים יותר. (11)
לפי כל העדויות המצטברות, שווה לחשוב איך לשלב כתיבה של תוכן חיובי כשגרה בחיים העסוקים, העמוסים ורוויי הסטרס שלנו. מדובר בכלי נגיש ופשוט עם תועלת שהוכיחה את עצמה בעיקר עבור אנשים שמנהלים חיים מאתגרים. 2-20 דקות יטענו את כל הטוב הזה לכמה שבועות קדימה.
עכשיו נשאר רק ללמוד איך עושים את זה- ניתן לשלוח אלינו למפרגנון בלינק המלצה או לכפתור הירוק
גם בחיים הארגוניים יש דרכים לעודד כתיבה של תוכן חיובי כדי להגביר מחוברות ומשמעות אצל העובדים, כדי להעלות את שביעות הרצון שלהם ולשפר את הבריאות הנפשית והפיזית שלהם.- על זה נרחיב במאמר נוסף בקרוב- יש למה לחכות.
מקורות מחקרים:
- Boggiss, A. L., Consedine, N. S., Brenton-Peters, J. M., Hofman, P. L., & Serlachius, A. S. (2020). A systematic review of gratitude interventions: Effects on physical health and health behaviors. Journal of Psychosomatic Research, 135, 110165.
- Allen SF, Wetherell MA, Smith MA. Online writing about positive life experiences reduces depression and perceived stress reactivity in socially inhibited individuals. Psychiatry Res. 2020 Feb;284:112697. doi: 10.1016/j.psychres.2019.112697. Epub 2019 Nov 20. PMID: 31791707.
- Cheng ST, Tsui PK, Lam JH. Improving mental health in health care practitioners: randomized controlled trial of a gratitude intervention. J Consult Clin Psychol. 2015 Feb;83(1):177-86. doi: 10.1037/a0037895. Epub 2014 Sep 15. PMID: 25222798.
- Işık, Ş., & Ergüner-Tekinalp, B. (2017). The effects of gratitude journaling on Turkish first year college students’ college adjustment, life satisfaction and positive affect. International Journal for the Advancement of Counselling, 39(2), 164-175.
- Flinchbaugh, C. L., Moore, E. W. G., Chang, Y. K., & May, D. R. (2012). Student well-being interventions: The effects of stress management techniques and gratitude journaling in the management education classroom. Journal of Management Education, 36(2), 191-219.
- Boggiss, A. L., Consedine, N. S., Brenton-Peters, J. M., Hofman, P. L., & Serlachius, A. S. (2020). A systematic review of gratitude interventions: Effects on physical health and health behaviors. Journal of Psychosomatic Research, 135, 110165.
- Burton, C. M., & King, L. A. (2004). The health benefits of writing about intensely positive experiences. Journal of research in personality, 38(2), 150-163.
- Karns, C. M., Moore III, W. E., & Mayr, U. (2017). The cultivation of pure altruism via gratitude: a functional MRI study of change with gratitude practice. Frontiers in human neuroscience, 599.
- Işık, Ş., & Ergüner-Tekinalp, B. (2017). The effects of gratitude journaling on Turkish first year college students’ college adjustment, life satisfaction and positive affect. International Journal for the Advancement of Counselling, 39(2), 164-175.
- Flinchbaugh, C. L., Moore, E. W. G., Chang, Y. K., & May, D. R. (2012). Student well-being interventions: The effects of stress management techniques and gratitude journaling in the management education classroom. Journal of Management Education, 36(2), 191-219.
- Chaplin, L. N., John, D. R., Rindfleisch, A., & Froh, J. J. (2019). The impact of gratitude on adolescent materialism and generosity. The Journal of Positive Psychology, 14(4), 502-511.
