מהו צו קיום צוואה ?

כאשר מנוח השאיר צוואה, יש לקיים את הצוואה לצורך קבלת הירושה. צו הירושה הוא הוראה שיפוטית של רשם הירושה, בית המשפט, או בית הדין הרבני הקובע כי הצוואה או חלק ממנה מקבלת תוקף.

על מנת לקבל צו המורה על אישור הצוואה, יש צורך להגיש לרשם הירושה או לבית הדין הרבני בקשה לצו המאשר את הצוואה ונותן לה תוקף מחייב.

זכויות בנושא צו קיום צוואה

על פי אתר “כל זכות”:”

• עריכת צוואה מאפשרת לאדם לקבוע מה ייעשה ברכושו אחרי מותו
• חוק הירושה מאפשר לכל אדם לערוך את צוואתו
• כדי שצוואה תיכנס לתוקף יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה
•   צוואה היא מסמך שבו אדם קובע מי יירש את רכושו ואת נכסיו לאחר מותו.
• ההחלטה האם לערוך צוואה נתונה בידיו של כל אדם לפי רצונו.
•  כדי להקל על אדם המעוניין לערוך צוואה, מאפשר חוק הירושה לכל אדם להכין צוואה במו ידיו, בקלות וללא עלויות כספיות.
•   החוק קובע 4 דרכים אפשריות שבהן אדם יכול לערוך צוואה, כך שיהיה לה תוקף משפטי מחייב:

1.    צוואה בכתב יד

2.    צוואה בעדים

3.    צוואה בפני רשות

4.    צוואה בעל פה

הבחירה באיזו דרך לערוך את הצוואה נתונה לבחירתו המוחלטת של המצווה (פרט לצוואה בעל פה, שאותה מותר לערוך רק בנסיבות מסויימות המפורטות בחוק).

כדי שהצוואה תיכנס לתוקף לאחר מות המצווה וכדי לחלק את הירושה בהתאם להוראות הצוואה, יש להגיש בקשה לקבלת צו קיום צוואה.”

מי יכול להגיש את הבקשה?

כדי לקבל צו קיום צוואה יש להגיש בקשה מסודרת ללשכת הרשם לענייני ירושה, את הבקשה מגישים ללשכה בהתאם למקום מגוריו של המנוח. את הבקשה לצו קיום צוואה צריך להגיש מי מבין היורשים אשר מוזכר בצוואה שהותיר אחריו המנוח, אך החוק מאפשר גם לכל אדם אחר שיש לו עניין בקיום הצוואה להגיש את הבקשה.

הגשה מקוונת

במסגרת בקשה לצו ירושה מקוון ממלאים טופס מקוון באתר הממשלתי ויש לצרף לטופס את המסמכים הבאים:

1.    הטופס של הבקשה לצו ירושה לאחר מילויו.

2.    תעודת פטירה של המוריש

3.    אישורים המעידים על כך שיתר היורשים מודעים לבקשה למתן צו ירושה.

4.    יפוי כח במידה והיורש מיוצג על ידי עורך דין.

5.    תצהיר הסתלקות במידה ואחד מהיורשים אינו מעוניין לרשת

6.    אישור לתשלום האגרות הנדרשות בהנחה האמורה הניתנת בשל הגשת הטופס באופן מקוון. בהקשר זה נציין כי האגרה אף היא ניתנת לתשלום באמצעות אתר הרשות.

לאחר הגשת הבקשה, היא נבדקת על ידי המזכירות של הרשם לענייני ירושה אשר מפרסמה כנדרש בחוק בעיתונות וברשומות. כמו כן הבקשה מועברת לאפוטרופוס הכללי אשר יכול לאשר את הבקשה, לבקש פרטים נוספים או במקרים מורכבים, לרוב כאשר ישנן התנגדויות, להעביר את הבקשה לבית משפט לענייני משפחה.

צו הירושה יינתן תוך 40 ימים מיום הגשת הבקשה לצו. במסגרת 40 הימים הבקשה מטופלת על ידי הגופים הרלוונטיים, ניתן צו לקיום ירושה אשר מועברת בעותק דיגיטלי אשר נשלח גם לגופי הממשלה השונים, חברות הביטוח והבנק זאת על מנת לחסוך בירוקרטיה ושכל הגופים הרלוונטיים ידעו מי היורשים ויוכלו להעביר את כספי המנוח ליורשים. במידה ונדרשת תגובה של היועץ המשפטי לממשלה, תינתן על ידו תגובה ראשונית תוך 30 ימים והמענה לבקשה לצו ירושה יינתן במקרים אלו תוך 50 ימים ממועד הגשת הבקשה. אך ככל שישנם פרטים חסרים או עיכובים שונים כמובן שמועדים אלו של 40 או 50 ימים צפויה לעכב את הטיפול בבקשה.

הגשה לא מקוונת – מסמכים נדרשים להגשה

הגשת בקשה לצו קיום צוואה באופן שלא מקוון אפשרית בדואר או בשעות קבלת הקהל של לשכת הרשם לענייני ירושה.

יש לצרף את המסכמים הבאים:

• העתק תעודת פטירה
• העתק מצולם של הצוואה המקורית או החלטת בית משפט על הוכחת הצוואה
• תצהירי הסתלקות בהתאם לצורך
• העתק של ההודעה שנשלחה בדואר רשום ליתר הזכאים על פי צוואתו של המנוח, אפשר להגיש גם תצהיר של מגיש הבקשה כי מסר הודעה אישית לשאר היורשים
• יפוי כוח לעורך דין אם המבקש מיוצג על ידי עו”ד
• אישור על תשלום אגרה ודמי פרסום

בעניין זה אני גם ממליץ לקרוא על ייפוי כוח מתמשך >>>

לאחר הגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה מקבלים תוך מספר ימים הודעה בדואר אלקטרוני על קליטת הבקשה באופן תקין, אם חסרים מסמכים ההודעה תציין זאת. לאחר קליטת הבקשה במזכירות הרשם לענייני ירושה, הבקשה תפורסם ברשומות ובעיתון למשך 21 ימים, כדי לאפשר להגיש התנגדויות למעוניינים בכך.

אם הוגשו התנגדויות התיק יועבר לטיפול על ידי בית משפט לענייני ירושה. במקרים בהם בין היורשים יש קטין או נעדר או אדם אחר שמונה לו אפוטרופוס, הבקשה מועברת לתגובת בא כוח מטעם היועץ המשפטי לממשלה במשרד האפוטרופוס הכללי. לאחר השלמת הטיפול ניתן צו קיום צוואה.

בעיות משפחה, פותרים בבית המשפט לענייני משפחה.

לקריאה על מה הוא בדיוק אותו בית דין, לחצו כאן.

מה עושים אם אין צוואה?

המדינה מגדירה מדיניות ברורה למצבים בהם אדם נפטר ולא הותיר אחריו צוואה, זאת במסגרת חוק הירושה. הגדרה זו נקראת ירושה לפי דין – הגדרה חוקית, מחייבת ורשמית, של מיהם היורשים החוקיים של אדם שנפטר, לפי שיעור הזכאות לירושה ולפי קרבה משפחתית מוגדרת.

ירושה על פי דין קובעת את סדר היורשים לפי מפתח שכאמור מוגדר בחוק הירושה. היורשים הם בני משפחתו הקרובים של הנפטר, החל בבן או בת זוג ואז בסדר יורד אל ילדים של הנפטר או הנפטרת, הורי הנפטר או אפילו קרובי משפחה אחרים ורלוונטיים. אם אדם מת ללא צוואה תקפה ותקינה וללא כל קרובי משפחה, החוק קובע כי ירושתו תועבר לאפוטרופוס הכללי, קרי המדינה מקבלת את הירושה.

אם אדם נפטר ללא צוואה והותיר אחריו בן/בת זוג וילדים, בן או בת הזוג מקבלים לפי החוק 50% מהירושה והילדים מתחלקים בצורה שווה ביתרת 50% של הירושה – זה נכון גם אם הילדים בגירים וגם אם הילדים קטינים.

אם אדם נפטר עם בן או בת זוג אבל ללא ילדים, הירושה על פי דין מתחלקת בין בן/בת הזוג לבין הורי הנפטר ו/או האחים והאחיות של הנפטר (2/3 לבן/בת זוג ו-1/3 לאחים).

אם יש רק בן/בת זוג ואין ילדים, הורים ואחים – כל הירושה הולכת לבן או בת הזוג.

אם אדם נפטר ללא בן/בת זוג וללא ילדים, ההורים והאחים והאחיות של הנפטר מתחלקים ביניהם בירושה.

במקרה בו לנפטר אין בן/בת זוג בחיים ויש ילדים, הירושה מתחלקת בצורה שווה בין כל הילדים. אם אחד מהילדים של הנפטר מת, חלק זה של הירושה מתחלק בצורה שווה בין הנכדים מאותו ילד/ה של הנפטר.

בתור עורך דין לענייני משפחה בחיפה

אשמח לעמוד לשירותכם בכל שאלה.

שלכם,

אמיר בר-לב, עורך דין גירושין בחיפה